תרומות פרטיות לעמותות – תמונת מצב בישראל ובחו"ל / חני סודרי

תרומות לעמותות, מלכ”רים וארגונים נוספים מטעם תורמים גדולים פרטיים בישראל הינן בהיקף נמוך ביחס למצב באירופה ובארה”ב בפרט. אמנם יש נתינה בישראל, אך לא בסכומים גדולים כמו בחו”ל. זאת, למרות שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר בעלי ההון ובהיקף ההון הפרטי בארץ. בעוד שרווחי החברות העסקיות המובילות עלו בעשרות אחוזים, ההיקף של תרומות לעמותות ומלכ”רים לא עלו בהתאמה. לעומת זאת, בארה”ב, למרות ההאטה הכלכלית, התרומות לצדקה הגיעו לשיא בשנת 2008 להיקף של יותר מ-300 מיליארד דולר, כאשר יותר משני שליש מן התרומות הללו הגיעו מתורמים פרטיים, ורק שליש מתורמים מוסדיים.
מהן הסיבות להבדל זה בהיקף התרומות מטעם בעלי הון וחברות עסקיות בארץ לעומת מדינות אחרות?

ללא ספק, אחת הסיבות לכך היא הבדל בדרגות המיסוי על תרומות לעמותות בארץ לעומת דרגות המיסוי במדינות המערב. החוק בישראל אינו מבדיל, לדוגמא, בין תרומות לארגונים כגון אוניברסיטאות או בתי חולים, ובין תרומות לעמותות המסייעות למשפחות נזקקות או נוער בסיכון. כמו כן, אחוזי הפטור ממס בישראל הינם נמוכים ביחס למצב בחוץ לארץ. הגדלת הפטור ממס, ללא קשר לסוג ולגודל העמותה אליה בוצעה התרומה, תעודד ללא ספק תרומות רבות יותר.

הבדל נוסף בין דפוסי תרומות לעמותות בחוץ לארץ לעומת ישראל על ידי תורמים פרטיים הוא תפיסתי. תורמים באירופה ובארצות הברית רואים בתרומות השקעה חברתית אשר ניתן למדוד את תוצאותיה. לדוגמא, בארצות הברית ישנם מקרים בהם חברות עסקיות ‘אימצו’ קהילות מוחלשות שלמות לשם יצירת שינוי חברתי מהותי וארוך טווח. לעומת זאת, בישראל תרומות עדיין נתפסות לרוב כ”צדקה” בלבד, ולכן רוב התרומות מופנות לעמותות וארגונים קטנים המסייעים באופן נקודתי לאוכלוסיות החלשות בחלוקת מוצרי מזון, ביגוד וכו’.

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן