תרומות לעמותות בישראל על ידי קרנות פילנתרופיות / חני סודרי

קרנות פילנתרופיות בחוץ לארץ, ברובן מטעם יהודי התפוצות, תומכות במדינת ישראל באמצעות תרומות מאז הקמתה. ניתן לאמוד כיום את ההיקף של תרומות לעמותות, מלכ”רים וארגונים שונים בישראל בכ-10 מיליארד שקלים בשנה.

בעוד שבעבר קרנות פילנתרופיות אלו היו מזרימות את ההון למוסדות המדינה או לגופים גדולים דוגמת הסוכנות הישראלית, קק”ל וכדומה, כיום ניתן לראות יותר ויותר קרנות פילנתרופיות אשר מעדיפות לפעול על ידי מתן תרומות לעמותות ולמלכ”רים התואמים להשקפותיהן. פעמים רבות, קרנות אלו פועלות בשיטת ה”הצמדה”, כלומר הן מתנות מתן תרומות לעמותות בכך שגופי הממשל בישראל יעניקו לעמותה לבחירתם סכום זהה, או לעיתים תורם עסקי. התוצאה של שיטה זו היא למעשה השפעה בלתי מבוטלת על סדרי העדיפות הלאומיים בישראל.

שינוי זה בהתנהלות קרנות פילנתרופיות בחוץ לארץ ביחס לתרומות ניכר באופן משמעותי יותר החל מתחילת המאה ה-21, אם כי מדובר בתהליך ממושך יותר. ניתן להניח כי במקרים רבים, קרנות פילנתרופיות אשר תורמות ישירות לעמותות בשיטת ההצמדה מבקשות בכך להשפיע מבחינה פוליטית בישראל. על ידי מדיניות ההצמדה, קרנות פילנתרופיות יכולות באמצעות תרומות לעמותות לגרום לממשלה להפנות משאבים לעמותות וארגונים המקדמים את הרעיונות בהם הן תומכות. לדוגמא, קרן פילנתרופית, אשר מבקשת לחזק מגזר מסוים באוכלוסיה בישראל, תציע תרומות לעמותות המקדמות מגזר זה בשיטת ההצמדה, ובכך ‘תאלץ’ את הממשל בארץ גם הוא להזרים כספים אליהן. עם זאת, פעמים רבות, האינטרסים אותם מבקשות לקדם קרנות פילנתרופיות אינם פוליטיים, כמו במקרה של תרומות לעמותות העוסקות במניעת אלימות, עזרה לנזקקים ועוד.

בנוסף, ניתן לומר כי במידה רבה, השינוי בדפוס של תרומות לעמותות על ידי קרנות פילנתרופיות נובע מן הרצון שלהן לדעת באופן ברור לאן תרומותיהן מגיעות ולאילו צרכים ומטרות. בראש קרנות פילנתרופיות רבות המשויכות ליהדות ארצות הברית ואירופה עומדים אנשי עסקים, אשר אינם מסתירים פעמים רבות את האינטרס העומד מאחורי תרומתם, והם מבקשים לעקוב ולראות כיצד נעשה השימוש בתרומתם. כמו כן, הם מעדיפים את שיטת ההצמדה משום שהם רוצים לראות גם מעורבות ישראלית פנימית של הממשל וגופים עסקיים בתחום של פיתוח משאבים של עמותות וארגונים חברתיים.

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן