תרבות "השנור" לעומת גיוס כספים מקצועי – מעלות וחסרונות / חני סודרי

עמותות רבות מפקידות את התחום של פיתוח משאבים בידי איש אחד, אשר מרכז אצלו את כל הידע, הקשרים, “הכתובות” והשמות הרלוונטיים. במצב כזה, בו כל העבודה נופלת על כתפיו של אדם יחיד, קשה מאד לנהל תהליך פיתוח משאבים יעיל, שכן מדובר על תהליך מורכב וארוך טווח. ללא ספק, ישנם מקרים בהם איש גיוס הכספים אכן “מספק את הסחורה” לעמותה, כלומר, מצליח לגייס הרבה כסף, ובזמן קצר. בהתאם לכך, הוא כמובן מקבל שכר גבוה ביותר.

עם זאת, קשה לאדם אחד לפעול באופן אפקטיבי מול מספר גופים המהווים תורמים פוטנציאליים במקביל, וכן לטפח ולשמר יחסים עם גופים שכבר תרמו לעמותה.

לא פעם, עמותות אשר עובדות בתנאי לחץ, קושי יומיומי וחובות כבדים, אינן משמרות את הקשר עם קרנות פילנתרופיות לאחר שאלו העבירו תרומות, ומפנות את המאמצים לגיוס כספים נוספים הדרושים להן באופן מיידי על ידי פנייה לגופים אחרים. מצידן, הקרנות אשר תרמו לעמותה מצפות לעדכונים לגבי פעילות העמותה והאופן בו נוצלה תרומתן, ואם אינן חשות הוקרת תודה מצד העמותה וסיפוק מתרומתן, נותרות בתחושה רעה ומייחסות לעמותה את תרבות ה”שנור”.


ללא ספק, התנהלות כזו פוגעת בעמותה לטווח הארוך ויכולה לסכן את המשכיותה. בכדי להבטיח את התפתחותה, על עמותה לבסס יחסים ארוכי טווח של שותפות עם הגופים התורמים, יחסים אשר מבוססים על הבנה, הזדהות ועניין של מנהל הקרן או הארגון התורם בפרויקט המוצע ואינטרסים משותפים של שני הצדדים. על אף ששיטת ה”שנור” מקובלת ביותר בקרב עמותות, ומניבה תוצאות ראויות בטווח הקצר, אין לה סיכויי הישרדות גדולים, והסיכונים של העמותה להגיע לידי משבר בשלב זה או אחר הינם גבוהים.


על עמותה להחזיק בצוות מקצועי ומנוסה בגיוס כספים או להשתמש בשירותי חברה חיצונית המתמחה בתחום בכדי להצליח לפתח שיתוף פעולה בר קיימא וארוך טווח בין הקרן (התורם) ובין העמותה. בחירה באדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, כאחראי על מערך פיתוח משאבים הינה מסוכנת עבור העמותה, שכן במידה והאדם יחליט להתפטר, יחלה או לא יוכל מכל סיבה אחרת להמשיך בעבודתו, תהליך גיוס הכספים ייעצר לחלוטין. פיתוח תלות עצומה בגייס הכספים עלול להוביל לכך שעשרות מקבלי משכורת בארגון ומאות נתמכים של העמותה בשרותי הארגון יעמדו מול קושי עצום, וכל העבודה שהושגה על ידי העמותה עד כה עלולה לרדת לטמיון.

עמותה או מלכ”ר (מוסד ללא כוונת רווח) שאינם שוקדים לפתח את מקורות התקציב העומדים לרשותם בעזרת גיוס כספים מקצועי ושיטתי דנים עצמם לניוון, ומסכנים את עצם קיומם. ניהול תהליכי גיוס כספים בשיטת ה”שנור” גורמת לכך שעמותות משעבדות עצמן להרגלים של לחצים, חובות, אי תשלום משכורות, ועוד כהנה וכהנה, מה שלא מוסיף להן כבוד ויוקרה או יכולת להמשיך להתקיים ולהתפתח בטווח הרחוק. גיוס כספים מוצלח הינו מהלך אסטרטגי, מתוכנן, מורכב ומתמשך. מדובר בעבודת צוות
ובתהליך של העצמה של הארגון וכל השותפים בו.

תהליך פיתוח משאבים צריך להתנהל באופן מקצועי ועקבי לפי כל כללי המגזר העסקי, בו אילי ההון המנהלים קרנות פילנתרופיות שולטים היטב. היחס שלהם לכל מענק ותרומה שהם נותנים הינו יחס של השקעה כלכלית ותועלת שאמורה ה”עסקה” להניב. החלטתם האם לתרום או לאו מתבססת על ה”איכות” של העסקה המוצעת. ככל שהעמותה תפנה לקרנות כשהיא “מוכנה” יותר, ותביא עמה חבילה ממוקדת ומשכנעת יותר, סיכויי ההצלחה שלה לקבל מענקים ארוכי טווח יגדלו.

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן