קרנות פילנתרופיות – מי אנחנו ומה מטרתנו ? / חני סודרי

מהן קרנות פילנתרופיות?


קרנות פילנתרופיות הם ארגונים אשר משתייכים למגזר השלישי, ותורמים נכס פרטי כלשהו לטובת קידום מטרה ציבורית מוגדרת. בכדי שארגון יהיה מוגדר כקרן פילנתרופיות חייבים להתקיים מספר תנאים:

  • עקרון אי חלוקת רווחים – כארגון המשתייך למגזר השלישי, על הארגון לפעול ללא כוונות רווח.
  • קרנות פילנתרופיות צריכות להיות בבעלות פרטית ותחת ניהול עצמי, ואינן יכולות להשתייך למוסדות המדינה או השלטון המקומי.
  • כמו גופים אחרים ללא מטרות רווח, דוגמת עמותות ומלכ”רים, גם קרן פילנתרופית צריכה להחזיק במסמך משפטי אשר  מתעד את אופן התנהלותה, מטרותיה וכו’. עם זאת, בניגוד לעמותה, אשר בין גופיה אסיפה כללית המורכבת מחברי  העמותה, בקרנות פילנתרופיות אין את יסוד החברות בארגון.
  • קרן פילנתרופית צריכה לפעול במטרה לקדם מטרות ציבוריות. משמע, היא אינה יכולה לפעול במטרה לקדם רק את חוג המשפחה והידידים של העומדים מייסדיה ו/או מנהליה
  • כאמור, על הקרן להחזיק בנכס פרטי כלשהו דוגמת על הון כספי או נכס נדל”ן אותו היא מייעדת לטובת קידום מטרותיה.

קרנות פילנתרופיות יכולות להיבדל במטרות אותן הן מקדמות, וכתוצאה מכך לפעול בתחומים ציבוריים וחברתיים שונים. כמו כן,  קרנות פילנתרופיות שונות זו מזו לעיתים בגורם שהקימן, שכן הן יכולות להיות מוקמות על ידי אנשים פרטיים, משפחות, עסקים, חברות או תאגידים. אמנם יתכן מצב בו תורם הנכס הוא אדם או חברה פרטית יחידים שאף קובע את מטרותיה, אך בניגוד לתרומה פרטית, קרן פילנתרופית הינה מוסד בעל ישות משפטית אשר מחויב לנהלים ותקנות ולפעילות ארוכת טווח.

קרנות פילנתרופיות כמנוע לתהליכים חברתיים

מחקרים שונים אשר עסקו בתפקידי קרנות פילנתרופיות מציינים מספר תהליכים שקרנות אלו מעודדות במדינות בו הן פועלות:

  • שינוי מדיניות חברתית – כאמור, קרנות פילנתרופיות פועלות לקידום מטרות שונות במשותף עם גופים וארגונים חברתיים, למשל על ידי תמיכות לעמותות לטווח הארוך או העברת מענקים לעמותות באופן חד-פעמי. קרנות מסוימות מקדישות את  פעילותן לשינוי מדיניות חברתית בתחומים שונים על ידי קידום אג’נדות דוגמת זכויות אדם, מעמד האישה, עידוד השכלה גבוהה באוכלוסיות חלשות וכדומה. לדוגמא, עידוד השכלה גבוהה בקרב אוכלוסיות אלה יכולה להתבצע על ידי הפעלת תוכניות חינוכיות עבור נוער במצוקה או מלגות לסטודנטים, אך גם על עידוד מוסדות אקדמיים והמועצה להשכלה גבוהה לשנות את מדיניות קבלת סטודנטים מקרב אוכלוסיות אלה לאוניברסיטאות ולמכללות.
  • עידוד פלורליזם – אמנם משטר דמוקרטי אמור להעניק שוויון זכויות וחופש ביטוי לקבוצות שונות בחברה, בהן קבוצות מיעוט, הוא פועל תחת אילוצים ושיקולים שונים שלעיתים אינם מאפשרים קידום האוכלוסיות השונות בחברה ומתן מקום שווה לביטוי הקולות השונים. מכיוון שקרנות פילנתרופיות יכולות לבחור אילו מטרות לקדם באופן עצמאי על ידי מתן תרומות לעמותה, הן יכולות להתמקד באוכלוסיות מסוימות ולקדם את הצרכים הספציפיים שלהן.
  • עידוד פעולה חדשנית לקידום חברתי – מכיוון שהקרנות פועלות באופן עצמאי באמצעות נכס פרטי, ובמנותק מהמגזר העסקי והממשלתי עליהן מוטלים לחצים ומגבלות כלכליים, הן יכולות לאפשר חופש פעולה רב יותר גם לגופים החברתיים בהם הן תומכות. כתוצאה מכך, גופים אלה יכולים לפעול בדרכים חדשות במטרה לקדם מטרות ושינויים חברתיים. חלוקת המשאבים הלאומיים מחדש – קרנות פילנתרופיות מחלקות את נכסי ההון שברשותן לציבור הרחב ובעיקר לשכבות החלשות. ניתן לומר כי חלוקה זו היא מקבילה לחלוקה שיוצרת המדינה באמצעות מנגנון המיסוי. עם זאת, ישנו ויכוח  בקרב החוקרים האם חלוקת המשאבים על ידי הקרנות מוצלחת יותר מזו של המדינה.

 

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן