פיתוח משאבים לעמותות הפועלות בתחום החינוך והמחקר / חני סודרי

בשנת 2012 מספר ארגוני המגזר השלישי אשר פעלו בתחום החינוך והמחקר עמד על 7,059 על פי שנתון העמותות בישראל של ארגון גיידסטאר. אלו היוו כ-20% מכלל הארגונים ללא מטרות רווח בארץ, הפלח השני הגדול ביותר אחרי ארגוני דת שהיוו כ-25%. בין הארגונים הנכללים בתחום פעילות זה הן עמותות אשר מקדמות יוזמות חינוכיות לקידום אוכלוסיות וקהילות ספציפיות , עמותות אשר מקדמות חינוך והסברה בתחומים ספציפיים וכן גופי מחקר אשר מתמקדים בתחומים שונים דוגמת בריאות, חברה, מדיניות, סביבה ועוד.

עמותות וארגונים אחרים ללא מטרות רווח בתחום החינוך והמחקר נהנו בשנת 2011 מאחוז ההכנסות הגבוהה ביותר מכלל הכנסות העמותות והמלכ"רים בישראל – 34.1%, סך של 15,771 מיליוני שקלים חדשים. בסכום זה נכללים הכנסות מכלל אפיקי המימון האפשריים דוגמת מענקים לעמותות מגורמים ממשלתיים, קרנות פילנתרופיות או בעלי הון, תרומות מן הציבור הרווח, הכנסות עצמיות ועוד. יש לציין שנתון זה אינו כולל את המוסדות להשכלה גבוהה.

ארגוני חינוך ומחקר ללא מטרות רווח זכו ל-4.6% בלבד מכלל התמיכות הממשלתיות בשנת 2011, וזאת למרות שמספר הארגונים מקבלי התמיכה היה הגבוה ביותר מבין כלל תחומי הפעילות – 820 ארגונים. מתוך 15,771 מיליוני השקלים, 733 מיליון בלבד היו מגופים ממשלתיים.

מעניין לציין כי גם בהתפלגות חל"צים (חברות לתועלת הציבור), תחום החינוך והמחקר היווה את הפלח הגדול ביותר בשנת 2012 – 28 אחוזים – וזאת לצד חברות תרבות ופנאי שהיוו גם הם 28% מכלל החברות לתועלת הציבור. שני תחומים אלו יחד ריכזו יותר ממחצית החברות. חל"צים בתחום חינוך ומחקר זכו לנתח גבוה עוד יותר מן העמותות וארגוני מגזר שלישי אחרים באותו תחום – 38.7% מכלל ההכנסות של החברות.

גיוס מענקים לעמותות בתחום חינוך ומחקר

גיוס מענקים לעמותות בכל תחום שהוא מצריך היכרות מעמיקה עם עולם הפילנתרופיה, הבנת עולם המושגים וניסיון בתחום. גיוס משאבים הינו תהליך מתמשך בו הארגונים צריכים להשקיע באופן שוטף ומתמיד בכדי להביא להתפתחות הרצויה – יצירת יציבות כלכלית ואף התפתחות וצמיחה.

תהליך גיוס משאבים צריך לשאוף לשימור תורמים קיימים כמו גם הרחבת מעגל התורמים מאפיקי מימון מגוונים. עמותות תלויות במידה משמעותית בתמיכות, מענקים ותרומות בכדי להוציא לפועל פרויקטים כמו גם לכסות את הוצאות התקורה שלהן (הוצאות הנוגעות להתנהלות השוטפת דוגמת שכירות, משכורות עובדים, הוצאות משרדיות ועוד). בכדי להבטיח כי תהליך גיוס משאבים לעמותה יישא פרי, הובלתו צריכה להיעשות על ידי גורם מקצועי ומנוסה בתחום, בין אם מדובר על עובד בתוך העמותה או חברת גיוס כספים חיצונית.

ראשית תהליך פיתוח משאבים הינה בהתוויית תוכנית אסטרטגית ואיתור תורמים פוטנציאליים רלוונטיים. שלב זה הינו מהותי לתהליך יעיל שכן הוא מאפשר ריכוז המאמצים באלמנטים שאכן יכולים להניב פירות. ערוצי המימון והתורמים הפוטנציאליים נבחנים בהתאם לתחום הפעילות של העמותה, סוג והיקף התמיכה הדרושים ועוד. לדוגמה, עמותה בתחום חינוך ומחקר המקדמת לימודי אוניברסיטה לאוכלוסיות חלשות יכולה לפנות בבקשה למענק ממשלתי ממשרד החינוך, בעוד שעמותה המקדמת מחקר בתחום הבריאות תוכל לפנות גם למשרד הבריאות בבקשה למענק.

קרנות פילנתרופיות הינן אפיק מימון נוסף אשר מעניק תמיכות לעמותות בהתאם לתחומי פעילות מוגדרים ולכן ישנה חשיבות לאיתור נכון של הקרנות. גם בהקשר של תרומות מבעלי הון ישנה חשיבות לפניה לאנשים שתחום הפעילות של העמותה 'ידבר אליהם'. חשוב לעשות מחקר בכדי להבין מהם תחומי העניין של האדם, ניסיון החיים שלו וכו'.

כאמור, מעבר לתחום הפעילות המעניין את התורם הפוטנציאלי, חשוב לרכז בתהליך פיתוח משאבים את המאמצים בפניה לתורמים שאכן מציעים את סוגי התמיכות וההיקפים הדרושים לעמותה. לדוגמה, ישנן קרנות פילנתרופיות אשר מציעות תמיכות למימון פרויקטים ספציפיים בלבד או תמיכות למימון פרויקטים של בניה, בעוד אחרות  מעניקות תמיכות גם להוצאות תקורה. בנוסף, ישנן קרנות אשר מעניקות תמיכות חד-פעמיות בעוד אחרות מציעות גם תמיכות רב-שנתיות.

העובדה כי אחוז התמיכה הממשלתית בעמותות חינוך ומחקר הינו נמוך מדגיש את החשיבות של מציאת ערוצי מימון אחרים דוגמת קרנות פילנתרופיות בחו"ל. קיימות קרנות פילנתרופיות רבות אשר יכולות להיות רלוונטיות עבור עמותות מסוג זה, בעיקר לאור העובדה שרוב העמותות מפעילות פרויקטים שיכולים להיות רלוונטיים לאו דווקא רק לתחום החינוך אלא לתחומים אחרים דוגמת רווחה (חינוך כגורם מקדם אוכלוסיות חלשות), בריאות (קידום מחקרים בתחום הרפואה) ועוד.