מעמדן המשפטי של קרנות פילנתרופיות בישראל / חני סודרי

פילנתרופיה בישראל החלה עוד לפני קום המדינה, בתקופת ביסוס היישוב הציוני בארץ, בה הוקמו מוסדות יהודיים לאומיים במטרה להוות תשתית להקמת המדינה. קרנות לאומיות כמו קרן קיימת לישראל וקרן היסוד וארגונים יהודיים כגון ג’וינט והדסה התפתחו ושימשו מנגנונים משמעותיים לגיוס כספים ותרומות. קרנות וארגונים אלו ממשיכים להוות אפיק משמעותי בתהליכי גיוס כספים. כיום, עמותות שונות בארץ פונות אליהם בבקשות למענקים ותרומות שמקורם בתרומות יהודי העולם, כמו גם משתמשות במסעות גיוס כספים ומגביות הנערכים בארץ כחלק ממאמצי פיתוח משאבים.

בנוסף לגופים ותיקים אלו, בעשורים האחרונים נוסדו בארץ קרנות מימון עצמאיות, אשר מגייסות כספים, מפנות תרומות לעמותות או משמשות כגוף מתווך בין עמותות וגופים אחרים. קרנות אלו מיוסדות על ידי גורמים שונים, וביניהן קרנות פילנתרופיות משפחתיות, תאגידיות, ציבוריות וקהילתיות.

למרות התפתחות זו, בישראל עדיין אין לקרנות ישות משפטית נפרדת, והדבר פעמים רבות מקשה על פעילותן. בניגוד למצב במדינות מערב אירופה וארצות הברית, בישראל קרנות אינן זכאיות להטבות מס ייחודיות. הועדה לבחינת הקמת מוסד עמותה-קרן דנה בשאלה האם להעניק לקרנות מעמד מיוחד אשר יקנה לה הטבות מס מיוחדות, אך המליצה שלא לעשות זאת.

אמנם החוק בישראל קובע כי תורמים יכולים ליהנות מזיכוי של 35% מסכום התרומה למוסד אשר מוכר כמוסד ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה*. עם זאת, הטבה זו תקפה לאלו התורמים לקרנות הישראליות  בהנחה שהן מוכרות כמוסד ציבור, ולא לקרן עצמה, המעבירה מענקים לעמותות וגופים אחרים. למעשה, קרנות פילנתרופיות בישראל נחשבות מבחינה משפטית עמותות או חברות לתועלת הציבור. ההבדל בינן ובין גופים אחרים ללא מטרות רווח הוא שאחת ממטרותיהן הראשיות היא פילנתרופיה ומימון.

העובדה כי אין הכרה בארץ במוסד זה כגוף נבדל מעמותות או ארגונים אחרים ללא מטרות רווח מקשה גם על פעילות העמותות מולן, שכן פעמים רבות ישנו קושי לזהות את הגופים שאכן ממלאים תפקיד מקביל לזה של קרנות פילנתרופיות בחו”ל. לדוגמא, ישנם ארגונים בישראל המשמשים כקרנות, אך לא משתמשים במונח זה בשם הארגון, בעוד ארגונים אחרים כן קוראים לעצמם ‘קרן’ בעוד הם אין רשומים כלל כעמותה.

היעדר הסדר משפטי של הקרנות בארץ יוצר גם עמימות לגבי הפעילות של קרנות פילנתרופיות זרות בישראל. בעוד ישנן קרנות זרות אשר רשומות בישראל כעמותה, אחרות אינן רשומות כלל. כתוצאה מכך, מספר הקרנות הפועלות בארץ, כ-1500, הינו משוער בלבד. עמותות המבצעות תהליכי פיתוח משאבים נתקלות בקושי רב שכן פעמים רבות אינן יודעות על קרנות מסוימות הפועלות בארץ. לגבי הקרנות שכן ידוע כי הן פועלות בארץ, לרוב אין לעמותות מידע לגבי התחומים בהן קרנות אלו תומכות, מהם היקפי המענקים שהן מחלקות, מהן שיקוליהן בבחירת העמותות והגופים בהן יתמכו וכדומה.

* נכון לשנת 2010 הטבה זו ניתנה על תרומות בסכומים שבין 300 ₪ ו-7.5 מיליון ₪.

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן