מניעים למתן תרומות לעמותות / חני סודרי

מאמר זה יעסוק במניעים למתן תרומות, אם בצורת תרומות כסף או נכסים לעמותות ומלכ”רים, אם בצורת התנדבות בארגונים כאלו (תרומה של הזמן, הידע והניסיון של האדם), או באמצעות הקמת קרנות פילנתרופיות והעברת משאבים לטובת קרנות כאלו. ללא ספק, הבנת המניעים הללו יכולים לסייע לעמותות בתהליכי גיוס כספים, תרומות ומענקים.

על פי מחקר שביצעה אבישג רודיך, ניתן למנות שלוש תיאוריות מרכזיות להסברת המניעה לפעילות הפילנתרופית:

אלטרואיזם

על פי תיאוריה זו, הסיבה למתן תרומה היא הרצון לעזור לזולת ולהטיב עמו. תרומות אלו מבוססות על אינסטינקט אנושי ונעשות ללא כל ציפייה לתמורה, העמדת דרישות או בקשת הוקרה. פעמים רבות תרומות כאלו נעשות באופן אנונימי. על פי תיאוריה זו, הסיבה למתן התרומה היא האישיות והתכונות שמאפיינות את התורם. למרות הנאמר לעיל, ישנה הסכמה בקרב רוב החוקרים כי לא ניתן לדבר על מעשים אלטרואיסטיים טהורים, שכן בני אדם מונעים תמיד באופן מודע או לא מודע גם ממניעים אגואיסטיים דוגמת אשמה, תחושת הכרת תודה, הנאה ממתן התרומה, תחושת ערך והגשמה עצמית ועוד. כלומר, למניעים אלו תמיד תהיה השפעה במידה מסוימת על ההחלטה לתת תרומה.

מעניין לציין כי מחקר שפורסם ב-1984 הראה שככל שמתן תרומה או עזרה לאחר מצריך יותר משאבים מן האדם, הנטיה שלו לתרום תהיה קטנה יותר. לדוגמא, ככל שמתן עזרה או תרומה יצריכו ממנו עלויות כספיות גדולות יותר, השקעת זמן רב יותר או שהיא תעמיד אותו בסכנה  גדולה יותר , הנטיה של האדם לתרום קטנה. כמו כן, המחקר העלה שהסיכוי לעזרה או תרומה יגדל ככל שהימנעות מן הנתינה יעלה לאדם יותר. לדוגמא, ככל שהאדם יהיה נתון בנסיבות בהן יעמוד תחת ביקורת חברתית על כך שלא עזר או תרם, הוא יגברו הסיכויים שיתרום.

אינטרס אישי

מניע נוסף למתן תרומה הוא התועלת האישית שיכול אדם להפיק מכך. על פי תיאוריה זו ישנם אנשים אשר יעניקו תרומה במידה ויוכלו לקדם צרכים אישים, ולא רק יעניקו תועלת לנתרם, כלומר, יווצרו יחסי חליפין. תיאוריה זו מסבירה את המניע הזה בכך שהאדם הוא ישות רציונלית אשר מבקשת להשתמש במשאבים העומדים לרשותה לקידום האינטרסים האישיים שלה. רציונליות זו מכתיבה את מערכות היחסים והפעולות של האדם. לפי תיאוריה זו, ככל שהאדם יסבור כי ירוויח יותר ממתן התרומה ביחס ל”השקעה” שלו, יגדלו הסיכויים שיעניק תרומה.

הרווח של התורם לא חייב לבוא לידי ביטוי בהכרח כרווח חומרי ופיננסי, דוגמת הטבות מס המוענקות במקרה של תרומות לעמותות, אלא יכול להתבטא לדוגמא כמתן לגיטימציה ושיפור המוניטין מצד עמיתים וחברים מאותו מעמד חברתי. יתרה מכך, הרווח אינו חייב להיות חיצוני, ויכול לבוא  לידי ביטוי כסיפוק עצמי. כלומר, תרומה מתוך אינטרס אישי תתבצע כאשר האדם יחוש כי ביכולתו להפיק תועלת כלשהיא ממתן התרומה.

הזדהות

על פי תיאוריה זו, המניע למתן תרומה הוא מוסרי ובבסיסו הזדהות אמפטית עם הצרכים של הזולת. שייכות לקהילה או קבוצה מסוימת, כמו גם מערכת יחסים בין התורם לנתרם מגבירה את הסיכוי למתן תרומה. מערכת היחסים יכולה להיות פורמלית או בלתי פורמלית והיא שתיצור תחושת שייכות והזדהות. אלמנט נוסף אשר מגדיל גם הוא את הסיכוי למתן תרומה הוא דת, אמונה או מערכת ערכים משותפות לתורם ולנתרם. בנוסף לכך, אדם יכול להחליט על מתן תרומה לעמותה, אם מדובר על עמותה אשר פועלת בתחום אליו יש לו זיקה עקב התנסות אישית שלו בעבר. לדוגמא, במידה והוא או איש במשפחתו התמודדו עם מחלה מסוימת, הסיכוי שיתרום לעמותה העוסקת במחקר דרכי טיפול או מניעה רפואיים במחלה זו יגבר באופן ניכר.

ברוב המקרים, תורמים מונעים משילוב של כמה סוגי מניעים, והבנת השילוב הזה יכול לסייע רבות לעמותות אשר פעילותן מתבססת במידה רבה על תרומות, מענקים ותמיכות. לתפיסתי, מחקר זה מדגיש את החשיבות שבפיתוח ושימור מערכת יחסים עם תורמים גדולים אשר תורמים באופן פרטי, כמו גם בעלי הון אשר עומדים בראש קרן פילנתרופית.

היכרות עם הנפשות הפועלות בעולם הפילנתרופיה, הבנת תפיסת עולמם והמניעים שלהם לפעילות פילנתרופית מאפשרת לעמותות לקדם תהליך פיתוח משאבים יעיל יותר. היכרות זו מאפשרת לעמותות להבין מיהם האנשים והקרנות אליהם כדאי להן לפנות בבקשה לתרומה או לתמיכה, כיצד יש לבצע את הפניה, איך כדאי לנסח אותה, כך שהמאמצים הרבים שמושקעים במהלך גיוס כספים יישאו פרי. טיפוח מערכת היחסים עם התורמים הפוטנציאליים כמו גם האנשים והקרנות שתרמו לעמותה בעבר, מאפשרת יצירת הזדהות אצל התורמים עם העמותה והחזון שלה ושימור רגש זה לאורך זמן.

 

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן