מימון הוצאות התקורה של עמותות בתהליך גיוס כספים / חני סודרי

 

רוב הקהל הישראלי מחזיק בתפיסה שלילית לגבי עמותות ומלכ”רים באמונה שגופים אלה עושים מנצלים את  כספי התרומות שהם מקבלים בעיקר לתשלום שכר מנהליהם. עמדה זו מקשה על העמותות לנהל מסעי התרמות, ולגייס כספים מבעלי הון באופן פרטי או באמצעות קרנות פילנתרופיות, שכן גם אלו מחזיקים במקרים רבים בדעה שלילית זו. יתרה מכך, גם הממשלה מציגה עמדה דומה, כפי שמשתקף מחוק המיסוי, אשר קובע כי עמותה בעלת תקציב צנוע צריכה להחזיק בהוצאות תקורה בשיעור של פחות מ-22 אחוזים בכדי שתהיה זכאית לאישור פטור ממס עבור תורמיה.

תפיסה שלילית זו נובעת ברוב המקרים מהבנה מוטעית של הצרכים הפיננסיים הנדרשים לניהול תקין של עמותה ולהוצאה לפועל של הפרויקטים שהיא רוצה לקדם. ניתן לחלק את תקציב העמותה לשני חלקים. חלק אחד מהווה התקציב המיועד לפעילות השוטפת של העמותה בו נלקחות בחשבון הוצאות תקורה כגון שכירות שטח המשרדים, שכר העובדים, הכשרת עובדים, הוצאות תקשורת, נסיעות, ציוד, שיווק, גיוס משאבים וכו’. החלק השני הוא התקציב המיועד לפיתוח וקידום פרויקטים בהתאם למטרות העמותה.

חשוב להבין כי עמותה אינה יכולה לנהל פרויקט באופן יעיל ובכך להטיב עם חלק מסוים באוכלוסייה או לקדם אג’נדה מסוימת מבלי שהדבר יעשה על ידי כוח אדם מיומן. כלומר, העמותה חייבת להשקיע בפיתוח התשתית הארגונית אשר תתמוך בפרויקטים. על העמותה להחזיק באנשי מקצוע ובמשאבים אשר יאפשרו לעקוב ולנתח את התקדמות הפרויקט בשלביו השונים, וכן בסיומו לבחון את הצלחתו ולהסיק מסקנות אשר יסייעו להצלחת הפרויקטים הבאים. נתונים אלו חשובים בתהליכי גיוס כספים לעמותה, שכן יכול להיות להם משקל רב בהחלטת קרנות פילנתרופיות או גופים אחרים האם להיענות לפניות בקשה לתרומות.

בכדי שפרויקט יצליח, על העמותה לקחת בחשבון את העלות היחסית של הוצאות התקורה הדרושות. לדוגמא, כאשר נבנה תקציב לפרויקט חלוקת מזון לנזקקים, יש לקחת בחשבון את עלות רכישת המזון, ההובלה והחלוקה שלו, אך גם את זמן העבודה של עובדי העמותה על פיתוח הפרויקט כמו גם על הכנת החומרים הדרושים למען גיוס כספים הדרושים להוצאתו לפועל. בנוסף, יש לחשב באופן יחסי את עלות שכירות המשרדים, הוצאות התקשורת וכו’. לעיתים יש גם צורך בגיוס כוח אדם או רכישת ציוד חדש עבור הפרויקט הספציפי, אך לקחת בחשבון את העובדה כי יתכן והעמותה תעשה שימוש בציוד ותמשיך להעסיק את כוח האדם שהכשירה גם לפרויקטים אחרים ו”לתמחר” הוצאות אלו בהתאם.

גם כאשר עמותות מצליחות להכין תקציב בצורה נכונה, הן נתקלות בקושי להציגו לתורמים הפוטנציאליים, בין אם מדובר בבעלי הון או בגופים דוגמת קרנות פילנתרופיות, משום שאלו, כאמור, אינם ששים לממן את הוצאות התקורה של העמותות. מעטות הקרנות הפילנתרופיות אשר תורמות כספים לתמיכה כללית בעמותה, ורבות גם דוחות בקשות לתמיכה בפרויקטים ספציפיים במידה והן סוברות כי שיעור הוצאות התקורה ביחס לסכום המבוקש הינו גבוה מדי לטעמן. יתרה מכך, למרות סירובם של התורמים הפוטנציאליים לממן במידה רבה הוצאות תקורה אלו, הם עדיין מצפים מן העמותות להוכיח כי ביכולתן לבנות תוכניות אסטרטגיות ופיננסיות מפורטות, לנהל מחקרים ומעקב אחר התקדמות הפרויקטים ותוצאותיהם וכו’.

ללא ספק, ברוב המקרים התורמים הפוטנציאליים מבינים שאין מנוס מהוצאות התקורה לפעילות תקינה של העמותה ולהשגת מטרותיה. זאת, משום שלרוב מדובר על אנשי עסקים אמידים אשר תורמים באופן פרטי או באמצעות הקרנות שהם עומדים בראשן, ומכירים את הצורך המקביל בעולם העסקים בתמחור מוצר תוך חישוב הוצאות עקיפות דוגמת שכירות, שכר עובדים,  אדמיניסטרציה, מחקר ופיתוח, הכשרת עובדים וכו’. נראה כי הסירוב שלהם לייעד את כספי התרומה להוצאות תקורה
נובע מהחשד שלהם באשר ללגיטימיות של הוצאות התקורה המוצגות בנתוני בקשת הפניה.

יש לומר כי פעמים רבות חשד זה מבוסס. עמותות ומלכ”רים לעיתים מציגים נתונים מטעים לגבי שיעור הוצאות התקורה שלהם בפניות שהם מגישים לקרנות ותורמים אחרים. סילוף זה של נתונים נערך במטרה למזער את הסיכוי שבקשת העמותה תידחה עקב שיעור הוצאות תקורה גבוה מדי. לעיתים, הדיווח שניתן בבקשות תרומות לעמותות הינו על סכום נמוך מסכום הוצאות התקורה האמיתי. הן סופגות את העלויות או מצמצמות בהוצאות על כוח אדם, הכשרת עובדים, שיווק וכו’. כך או כך, העמותות מפסידות מכך, ומתקשות להתנהל בצורה יעילה. במקרים אחרים, עמותות מעבירות מסכומי הוצאות התקורה ו”מספחות” אותם לסכומי סעיף
אחר הנוגע באופן ישיר לפעילות הפרויקט וסיוע לאוכלוסיית היעד אשר עתידה ליהנות מפירותיו.

סילוף נתונים זה מנציח את מעגל הקסמים הזה, ובמידה רבה גורם לתורמים להמשיך ולסרב לפניות של עמותות אשר מציגות נתונים באופן כן ואמיתי. כתוצאה מכך, עמותות מתקשות לגייס משאבים דרושים להעסקת כוח אדם מקצועי ולהכשירו, וכן מתקשות לנהל באופן יעיל תהליכי גיוס כספים. במקרה הטוב, הן  נמצאות במצב תמידי של הישרדות. במקרה הרע, הן קורסות ונסגרות.

חשוב לנהל תהליכי גיוס כספים באופן יעיל ומקצועי, אשר יאפשר השגת מימון גם להוצאות התקורה של העמותה. מומלץ להסתייע בשירותי חברות גיוס כספים מקצועיות, אשר מכירות את הנפשות הפועלות בעולם הפילנתרופיה וידעו להכין בקשות לתרומות באופן הנכון ולהפנותן לתורמים הפרטיים ולקרנות הפילנתרופיות המתאימים, אשר יהיו נכונים לספק תמיכה לעמותה אשר תאפשר לה להוציא פרויקטים אל הפועל אך גם פיתוח משאבים והקמת תשתית ארגונית יציבה ויעילה.

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן