מטרתה של פעילות פילנתרופיות היא להיטיב את מצב האנושות, להקל על סבל של פרטים או אוכלוסיות מסוימות ולשפר את איכות חייהם. בתחום של פעילות פילנתרופית ניתן לכלול תרומה כספית, גיוס משאבים, התנדבות למטרות חברתיות ומעשי נדבה וצדקה. התרומה, אם כן, יכולה להיות באמצעות תרומת הון או באמצעות שימוש במיומנויות לשם קידום מטרות ציבוריות. ניתן לחלק פעילות זו לשני סוגים: פילנתרופיה פרטית, כלומר תרומה של יחידים, ופילנתרופיה מוסדית, ובכלל זאת פעילות של ארגונים כגון קרנות פילנתרופיות. הקמת קרן פילנתרופית משמעה כי כספי התרומות מופקעים מידי הפרט והן מוכנסים למסגרת מוסדית.
לקרנות פילנתרופיות ישנם שורשים בהיסטוריה העתיקה של יוון ורומי, וניתן למצוא אותם גם בהיסטוריה של העם היהודי. ארגונים אלו, כפי שאנו מכירים אותם כיום, התפתחו בארה"ב בתחילת המאה ה-20. חלקן הגדול של הקרנות בארה"ב פועלות כנכסים פרטיים אשר מועמדים לרשות הציבור על ידי אדם פרטי או תאגיד, במטרה לעזור בהגשמת מטרות ציבוריות לפי בחירתה של כל קרן. בנוסף, קרנות פילנתרופיות יכולות להיות קהילתיות ולאגד מספר גדול של תורמים, וכן יכולות להיות ציבוריות, משמע קרנות אשר מוקמות על ידי גופים ממשלתיים או מטעם רשויות מקומיות במטרה לקדם תחום מסוים שאינו חלק מן הפעילות השוטפת שלהם ואינו במסגרת התקציב הרגיל העומד לרשותם.
בניגוד לגופים כגון עמותות או מלכ"רים, קרנות פילנתרופיות אינן מעניקות שירותים או מקדמות באופן ישיר אוכלוסיות מסוימות או אג'נדות, אלא עיסוקן מתרכז במימון ארגונים אחרים במגזר השלישי. קרנות פילנתרופיות הינן חופשיות מביקורות או לחצים במידה רבה יותר לעומת ארגונים ציבוריים או עסקיים. לרוב, קרנות פילנתרופיות בוחרות לממן פרויקטים העוסקים בשינוי חברתי או בקידום חידושים.
קרנות פילנתרופיות משפחתיות, הנקראות גם קרנות עצמאיות (Independent funds), נחשבות כמקור חשוב ביותר לתרומות, שכן היקף התרומות שלהן הינו גדול מאד ביחס לאחוז שהן מהוות מכלל הקרנות. לשם השוואה, על פי מחקר של Giving USA, בשנת 2011 תרומותיהן של קרנות פילנתרופיות משפחתיות בארה"ב היוו כ-59% מכלל התרומות מטעם קרנות. מנתוני מחקר אשר נערך בבריטניה, היקף הנתינה של הקרנות המשפחתיות גבוה במיוחד והיווה בשנת 2009/10 כ-7% מסך כלל הפעילות הפילנתרופית במדינה באותה שנה.
