כיצד השינוי בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה משפיע על גיוס תרומות לעמותות? / חני סודרי

 

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה קובע כי תורמים לעמותות, מוסדות וארגונים ללא מטרות רווח שפועלים למען הציבור זכאים לזיכוי מס באותה שנה בגובה של 35%, וזאת בתנאי שסכום התרומה נע בין 190 ל-9,304,000 ₪ או שהינו עד שלושים אחוזים מגובה הכנסתו החייבת במס, עפ”י הסכום הנמוך יותר.

משמעות הדבר היא שתרומה לעמותה אשר מוכרת במסגרת סעיף זה מאפשרת לתורמים להזדכות על חלק מהמס שהם מחויבים לשלם למדינה, והדבר מהווה ללא ספק תמריץ לתורמים ועדיפות פעמים רבות לבחירה בעמותות כאלו על פני עמותות שאינן מוכרות.

למרות זאת, כיום פחות מ-6,000 עמותות וארגונים ללא מטרות רווח בישראל מוכרים במסגרת סעיף 46, וזאת מתוך כ-36,000 ארגונים כאלו. עד לאחרונה, תהליך קבלת הכרה זו היה ארוך ומייגע, עד כדי מספר שנים, וללא ספק זוהי אחת הסיבות למצב זה.

לקראת סוף שנת 2013 שר האוצר, יאיר לפיד, מינה ועדה לבחינת אמות המידה המזכים מוסד ציבורי בהכרה לפי סעיף 46,  בראשה עמדה השופטת בדימוס עו”ד שרה פריש. מינוי הועדה נעשה במטרה לחתור לניהול תקין של מוסדות הציבור בארץ וכן כדי לאזן בין עידוד פעילות מוסדות הציבור לבין שימוש ראוי בהטבות המס הניתנות להם.

פיתוח משאבים לעמותות לאור השינוי

ב-2014 הגישה הועדה את המלצותיה באשר לצעדי המדיניות הרצויים. בין ההמלצות היו הרחבת המטרות הציבוריות העומדות בקריטריונים לזכאות ופישוט תהליכי קבלת זיכוי מס. להמלצות אלו, אשר התקבלו על ידי שר האוצר, השלכות משמעותיות על תהליכי גיוס כספים לעמותות. למרות שהחקיקה בנושא עדיין לא הושלמה, חלק מן ההמלצות כבר מיושמות כיום.

מטרות ציבוריות שלא היו בעבר ברשימה והתווספו לה בהמלצות הועדה הינן לדוגמה הצלת חיים, פעילות והסברה למען ישראל בחו”ל, הגנה על בע”ח, זכויות אדם, אומנות ועוד. שינוי זה הינו משמעותי עבור עמותות אשר פועלות בתחום זה והתקשו בעבר בתהליכי פיתוח משאבים עקב אי הכרה לצורך סעיף 46.

כאמור, עד כה תהליך קבלת אישור לסעיף 46 היה ארוך, וכן יצר פתח לאפליה, חוסר שוויון ומעורבות שיקולים פוליטיים בשל העובדה כי לא נקבעו קריטריונים מוסדרים וברורים להכרה בעמותה או ארגון לצורך אישור סעיף 46. עמותות ומלכ”רים נדרשו להגיש תחילה בקשה לרשות המיסים. לאחר מכן ועדה פנימית של רשות המיסים בדקה את הבקשה. הבקשות אשר אושרו על ידיה הוגשו לאישור שר האוצר, ורק לאחר מכן, אלו שאושרו על ידו הועברו לאישור ועדת הכספים.

המלצות הועדה שמינה שר האוצר נבעו מהבנת הצורך בטיפול אובייקטיבי בבקשות עמותות, והן כללו בין היתר:

  • קביעת קריטריונים סדורים לבחינת בקשות להכרה לצורך סעיף 46.
  • העברת סמכות אישור סעיף 46 מידי שר האוצר למנהל רשות המיסים.
  • הועדה הפנימית אשר תבחן בקשות תורכב גם מנציגי ציבור.
  • הועדה הפנימית תעביר שמות עמותות לועדת הכספים. אם זו האחרונה לא תבקש דיון לגבי עמותה מסוימת בתוך 14 יום, עמותה זו תקבל באופן אוטומטי הכרה לסעיף 46.
  • מחלקת רשות המיסים תסיים כל הליך אישור בקשה תוך שנה מיום הגשתה.

חשוב לציין כי לצד המלצות אלו, אשר יכולות לעזור בתהליכי גיוס תרומות לעמותות, המליצה הועדה גם על הגברת הבקרה, הפיקוח והשקיפות בהליך, וישנן דרישות מחמירות יותר מן העמותות. הדבר בה לידי ביטוי לדוגמה בתיקון לחוק העמותות, אשר בין היתר הגביר את הפיקוח על העמותות, הגביר את האחריות והחובות המוטלים על גופי הועד המנהל, הדירקטוריון וועדת הביקורת של העמותות, וקבע חובת מינוי מבקר פנימי לעמותה בעלת מחזור גבוה מ-10 מיליון ₪, וחיוב עמותות עם מחזור מעל מיליון ₪ להגיש דו”ח כספי מבוקר על ידי רו”ח.

אם כן, השינוי בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה מביא עמו הזדמנויות לשיפור תוצאות תהליכי פיתוח משאבים לעמותות אשר ישכילו לפעול באופן מקצועי ויעיל כך שיעמדו בקריטריונים ודרישות החוק. קבלת הכרה לסעיף 46 תהווה תמריץ לתורמים פוטנציאלים להעניק תרומות ותמיכה לעמותה, וללא ספק בחינת בקשה לתרומה שתשקף התנהלות מקצועית ויעילה תשפר גם היא את הסיכוי לקבלת מענה חיובי.

 

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן