העמימות בה פועלות קרנות פילנתרופיות רבות בישראל מקשה על קביעת מספרן המדויק. על פי מחקרו של פרופסור יפה משנת 2001, בישראל היו רשומות ברשם העמותות ורשם ההקדשות כ-3000 קרנות. בנוסף, היו לפחות כ-2000 קרנות נוספות שאינן רשומות בארץ ועוד מספר מאות קרנות פילנתרופיות, אשר העבירו תרומות דרך גופים אחרים כגון הקרן החדשה לישראל, הג'וינט, הסוכנות היהודית וקרן היסוד. על פי נתונים אלו, ישראל היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הקרנות הפילנתרופיות, בהשוואה למדינות אירופה ואמריקה. לדוגמא, בגרמניה, אשר מנתה ב-2001 כ-83 מיליון תושבים פעלו 7780 קרנות בלבד. בקנדה, אשר מנתה 31 מיליון תושבים, פעלו רק 1650 קרנות, אשר היו ברובן קרנות משפחתיות.
אם כן, מספר הקרנות בישראל גדול ביחס לגודל האוכלוסייה. ללא ספק, אחת הסיבות לכך היא שעם השנים בחברה הישראלית גדל הצורך בסיוע במגוון תחומים עקב בעיות שונות כגון אבטלה, שתייה ואלימות במשפחה וכו'. למרות זאת, הקצאת משאבים לפרויקטים ממשלתיים קטנה או מבוטלת. כך, עמותות רבות נמצאות במצב בו הן מנסות לענות לצרכים שהיו אמורים לקבל מענה מן המדינה.
זאת ועוד, בעוד שבמדינות המערב גופי ממשל פועלים לפיתוח החברה האזרחית תוך שיתוף פעולה עם גופים במגזר השלישי, בישראל משרדי הממשלה למעשה מתחרים פעמים רבות בעמותות בתחום של גיוס משאבים וכספים מקרנות פילנתרופיות ותורמים גדולים.
ניתן ללמוד על תפיסת הממשלה את הקרנות גם על ידי בחינת תקנות המיסוי של גופים במגזר השלישי. קרנות ישראליות אשר רשומות כעמותות מבקשות בדרך כלל ממס הכנסה זיכוי במס. הזיכוי הישראלי על תרומות נמוך למדי. על פי מחקר שנערך במשרדו של ד"ר אברהם אלתר, מומחה למסים, קרנות הרשומות כעמותות יכולות לקבל 35% זיכוי במס עד תקרה של שני מיליון שקל. בארצות הברית הזיכוי מגיע עד 50% בלי תקרה. את הזיכוי מאשרת ועדת הכספים של הכנסת. דיוניה פומביים, אולם מי שמצפה לגלות בדיונים האלה מידע על היקף פעילותן של הקרנות יתבדה. למרות שסך הזיכויים הגיע ב-2001 למאה מיליון שקל, הדיונים באישורים קצרים מאוד ואינם מגלים דבר.
|