גיוס כספים ותרומות לעמותות מבעלי הון במגזר העסקי / חני סודרי

בעת תהליך גיוס כספים לעמותה ניתן לפנות למספר גורמים בבקשה לתרומות, כגון קרנות פילנתרופיות, גופים ממשלתיים וציבוריים, חברות עסקיות, בעלי הון וכו'. בעוד אנו עדים לירידה בהיקף התקציבים והמענקים מטעם הגופים הממשלתיים, המעורבות של המגזר העסקי בפילנתרופיה הולכת וגוברת. יותר ויותר אנשי עסקים המנהלים חברות מצליחות רואים חשיבות בתרומה לפעילות למען קידום מטרות ושינוי חברתי, בין אם על ידי הענקת תרומות לעמותות או לקיחת חלק והשתתפות של החברה ועובדיה בפעילויות שונות.

בעת פיתוח משאבים לעמותות, בקשות לתרומות, אופן יצירת הקשר עם התורם הפוטנציאלי, המידע המוצג על העמותה ופעילותה ועוד צריכים להתבצע בהתאם לגוף אליו פונים. במילים אחרות, תהליך גיוס כספים לעמותות מקרנות פילנתרופיות נבדל מתהליך גיוס כספים מארגון ממשלתי או מגוף עסקי. הסיבה לכך היא שהמניעים של כל ערוץ כזה לקבלת תרומות מחזיק בהשקפות שונות ומתנהל באופן שונה, ויש להתאים את הבקשה ואופן הפנייה אליו בהתאם לכך.

יזמים ואנשי עסקים רבים מתמודדים באופן שוטף עם בקשות רבות לתרומות המוגשות להם על ידי עמותות ומלכ"רים. להלן כמה שלבים ואספקטים בתהליך פיתוח משאבים לעמותות שיש לקחת בחשבון בכדי להצליח לגייס תרומות לעמותות מבעלי הון מובילים בעולם העסקי:

• יצירת רשימת תורמים פוטנציאליים – תהליך פיתוח משאבים וגיוס כספים מבעלי ממון במגזר העסקי צריך להתחיל בעריכת רשימה של תורמים פוטנציאליים מקרב סקטור זה. מומלץ לפנות לאנשי עסקים אשר תרמו בעבר והיו או הינם מעורבים בתחום הפילנתרופי, שכן יש סיכוי רב יותר שאלו יסכימו לתרום לעומת אנשי עסקים שמעולם לא תרמו בעבר.
• הזדהות התורם הפוטנציאלי עם חזון ומטרות העמותה – על העמותה לנסות וללמוד כמה שיותר על התורם הפוטנציאלי, עברו וניסיונו בעולם העסקי ובכלל, האנשים הסובבים אותו ועוד, בכדי להבין האם הוא יתחבר לחזון ולמטרות העמותה. התאמה זו הכרחית בכדי שישקול תרומה לעמותה.
• פנייה באמצעות גורם מתווך – פנייה לאדם קרוב אל איש העסקים ולא אליו באופן ישיר יכולה דווקא להגביר את הסיכויים כי בקשת העמותה תישקל על ידו. הצגת הבקשה על ידי מישהו שהוא מכיר תגביר את הנכונות שלו לשקול אותה, לעומת פנייה על ידי אדם לא מוכר אם באופן ישיר או באמצעות מכתב או מייל.
• אימוץ גישה עסקית – כאמור, בכל הליך גיוס כספים, רצוי להתאים את הפנייה בהתאם לעולם המושגים של האדם או הארגון אליו פונים, ולהתנהלות המקובלת בסקטור בו הוא פועל. לכן, כאשר עמותה פונה אל איש עסקים בבקשה לתרומה, תעשה בחוכמה אם תתנהל מולו ותנסח את הפנייה תוך אימוץ גישה עסקית. על העמותה להציג נתונים באופן מקצועי אך מתומצת. אנשי עסקים מבקשים להתרשם כי העמותה פועלת מולם בשקיפות מלאה, וברצונם לחוש כי הם יודעים לאן מיועד בדיוק הכסף אותו יתרמו, וכיצד הוא ינוצל. רוב התורמים מן המגזר העסקי ירצו לדעת איזה אחוז מתרומתם מיועד לקידום הפרויקטים בפועל ואיזה אחוז מיועד להוצאות מנהלתיות, משכורות וכו'. ככל שחלק ניכר יותר מן התרומה ייעוד לקידום פרויקטים, יגבר הסיכוי כי תינתן התרומה. מסיבה זו, משתלם לעמותה לשמור על פתיחות ונכונות לתרומה שאינה כספית, דוגמת תרומת ציוד או השתתפות של עובדי החברה בפעילויות העמותה וכדומה.
  סיכויי הפניה להישקל בחיוב יגברו גם במידה והיא מצליחה לייצר הכנסה עצמית בנוסף להכנסות מתרומות. אנשי עסקים יעריכו עמותה אשר מנהלת תהליך פיתוח משאבים הכולל גם פעילויות רווחיות המספקות הכנסות ותומכות במטרותיה. ככל שהעמותה תציג תכנית אסטרטגית ברורה ומקצועית יותר, והתורם יחוש כי הוא שותף ליצירת השינוי החברתי, יגדל הסיכוי שהוא ירצה לקחת חלק ולתרום לעמותה. שיתוף פעולה של העמותה עם חברות ואנשי עסקים נוספים, כמו גם ארגונים מוכרים אחרים, סלבריטאים ואנשי שם, הדבר יעיד לטובתה, יגביר את אמינותה, ויעודד גם הוא את איש העסקים לתרום.
• יצירת תועלת מן התרומה עבור בעל ההון – אנשים אשר עומדים בראש חברות במגזר העסקי מחזיקים לרוב בגישה עסקית-תועלתית גם כאשר מדובר בפילנתרופיה. לכן, כדאי להציג בבקשת התרומה שיתוף פעולה שבסופו תועלת עבור בעל ההון, לדוגמא בצורת פרסום דבר התרומה בשם החברה העסקית שלו באמצעי התקשורת השונים.
• שמירה על אמינות גם לאחר קבלת התרומה – חשוב ביותר לכבד את התורמים, לפעול בהתאם למה שהוצג בבקשה לתרומה, בכדי שלא לפגוע באמינות העמותה. בנוסף, במידה והובטח לאיש עסקים שתמורת תרומתו תקבל החברה שהוא עומד בראשה חשיפה בתקשורת, יונצח שמו של בן משפחה או כל הבטחה אחרת, על העמותה להקפיד ולעמוד בה. אי עמידה בהבטחות יפגע באמינות העמותה בעיני איש העסקים. בהמשך לכך, המקרה עלול להיחשף בפני גורמים נוספים בעולם העסקי והפילנתרופי וכתוצאה מכך לפגוע בסיכויי העמותה להשיג תרומות בעתיד.