קיימות אלפי קרנות פילנתרופיות בעולם, אשר מעבירות תרומות לעמותות, מלכ"רים וארגונים שונים בישראל. תרומות אלו הינן בהיקף של כמיליארד דולר לשנה, כאשר הקרנות מדווחות לבנק ישראל על תרומות בסכומים שעולים על חמישה מיליון דולר. היות וישנן אלפי קרנות משפחתיות בעולם אשר תורמות לישראל, רובן מארצות הברית, תרומות לעמותות מקרנות קטנות יותר בסך כולל של עשרות מיליוני דולרים לא מדווחות כלל. בנוסף, קרנות פילנתרופיות רבות אינן רשומות בארץ ואינן מחזיקות בנציגים בישראל, היות ואינן מעוניינות שפעולותיהן ייחשפו.
בתנאים אלו, נוצר מצב בו לא ידוע מהם הקריטריונים לפיהם קרנות פילנתרופיות רבות מחליטות לאילו עמותות וגופים לתרום ובאילו היקפים. בעוד ישנם המחזיקים בדעה כי ערפול זה הוא בעייתי, בעיקר היות ולא תמיד ברור מי עומד מאחורי התרומות ומה מניעיו, אחרים סבורים כי זוהי התנהלות תקינה ורצויה. דוגמה לכך היא ההתייחסות לתרומות המגיעות מן הקרן לידידות, אשר פתחה את משרדיה בארץ בשנת 2000. קרן זו מעניקה תרומות לעמותות ולרשויות מקומיות בארץ בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. ישנן עמותות אשר מסרבות לקבל תרומות אלו, היות והן נאספות מנוצרים ברחבי העולם והן חוששות שמדובר בארגונים מיסיונריים. לעומת זאת, עמותות אחרות לא רואות בעיה בקבלתן, בנימוק שאין קשר ישיר בין התורמים ובין אלו שמקבלים את הכסף או נהנים מן התרומה בסופו של התהליך. בעוד עמותות מסוימות שוקלות האם לקבל תרומות אשר מוצעות להן, עמותות רבות מתקשות בתהליכי גיוס כספים. אין זה מפתיע שכן תהליכים אלו מצריכים זמן, ידע ומיומנות רבים. העמימות של קרנות פילנתרופיות רבות מעצימה קושי זה. זאת ועוד, באופן אירוני, לרוב הקרנות מתנות תרומות לעמותות בהגשת מידע רב על העמותה, מטרותיה ופעולתה עד כה, כמו גם הוכחות לניהול תקין. כתוצאה מכך, פיתוח משאבים, ובכלל זאת גיוס כספים, הינו תהליך ארוך עבור עמותות רבות, אשר יכול להימשך שנה, שנתיים ואף יותר ללא הצלחה משמעותית. לעמותות אלו מומלץ לפנות לגוף מקצועי המתמחה בתחום של גיוס תרומות לעמותות ומלכ"רים, כדי להבטיח כי המאמצים יושקעו במקומות הנכונים ויישאו פרי במהירות האפשרית. |