|
קרן כהנוף נוסדה על ידי סידני כהנוף, יליד קנדה, מספר חודשים לפני מותו בשנת 1980. עם ייסוד הקרן הוא הורה לתרום 60 אחוזים מההון שברשותה בקנדה ו-40 אחוזים בישראל. במשך 30 שנים פעלה הקרן בישראל, כשהיא מתרכזת בארבעה תחומים עיקריים: קידום זכויות האדם והאזרח, קידום החברה הערבית, פיתוח תשתיות המגזר השלישי בארץ והגדלת מקורות הפילנתרופיה בישראל. עם זאת, קרן פילנתרופית זו עסקה גם במגוון רחב של יוזמות חברתיות וחינוכיות נוספות. המקרה של קרן כהנוף מדגים כיצד קרנות גדולות אינן מתמקדות בהכרח בקהילה או אג'נדה אחת ספציפית בתרומות ובתמיכות שהן מעניקות לעמותות. מאפיין נוסף בפעילותה של קרן כהנוף מייצג גם הוא מגמה אשר הולכת ומתרחבת בקרב קרנות פילנתרופיות. קרן כהנוף היתה למעשה מן הקרנות הראשונות אשר דרשו מן העמותות והארגונים בהם תמכה להתנהל באופן מקצועי ושיטתי, ומעבר להעברת כספים לארגונים אלו, קרן כהנוף סיפקה לארגונים ייעוץ, הכוונה וליווי. כיום ניתן לראות כי כאשר קרנות פילנתרופיות בוחנות בקשות תרומות לעמותות, ישנו דגש רב על בדיקת רמת המקצועיות של הנהלת העמותות והמלכ"רים, אופי התכנון, ההוצאה אל הפועל, המעקב והביקורת אחר פעילות הארגונים הללו. עמותות רבות צריכות לתת את הדעת על החשיבות של הכנה וניסוח מקצועיים של בקשות לתרומות בתהליכי גיוס כספים. חשוב ביותר לקרוא היטב את הוראות הקרן אליה מופנית הבקשה ולוודא כי העמותה והפרויקט או הפרויקטים המדוברים עומדים בקריטריונים שהקרן מפרטת. כמו כן, יש לשים לב מה הקרנות מבקשות לכלול בתוכנית וכיצד, לדוגמא הצגת תכנית אסטרטגית מפורטת, תקציבים, אמצעי מעקב ובקרה ועוד. קרן כהנוף היתה יוצאת דופן במידה רבה בקרב קרנות פילנתרופיות אחרות משום שהיא תמכה כאמור לא רק בפרויקטים ואג'נדות של עמותות ומלכ"רים ספציפיים, אלא ביקשה לתרום בפעילותה לפיתוח עולם הפילנתרופיה בישראל, הן על ידי פעולה בהיבט של התורמים והן בהיבט של העלאת רמת המקצועיות של העמותות. מעבר לליווי ולייעוץ לעמותות, קרן כהנוף העבירה כספים לעמותות גם לצורך פיתוח משאבים והוצאות תקורה באופן כללי. יש לציין כי לרוב קרנות פילנתרופיות אינן מעניקות תרומות לעמותות המיועדות להוצאות אלו אלא רק להוצאות הקשורות באופן ישיר לפרויקטים ספציפיים אותן מבקשות העמותות לקדם. זאת, למרות שללא כספים אלו עמותות מתקשות ביותר להתנהל באופן יעיל, להוציא אל הפועל פרויקטים ולהגשים את חזונן. ניתן ללמוד דבר נוסף חשוב בהקשר של גיוס כספים לעמותות מן המקרה של קרן כהנוף. קרן זו למעשה סיימה פעילותה ונסגרה בראשית שנת 2013. בתחילת המאה ה-21 נפלה ההחלטה להשקיע באופן הדרגתי את כל ההון העומד לרשות הקרן עד לסגירתה. חיסול של קרנות פילנתרופיות אינו דבר נדיר. למעשה, ישנן קרנות שמלכתחילה מוקמות לזמן קצוב, בעוד שבמקרה של אחרות הנהלתן מחליטה בשלב מסוים במהלך חייהן על חיסולן. לכן ישנה חשיבות רבה בתהליכי פיתוח משאבים לעמותות לפעול להשגת מספר ערוצים של תרומות, מענקים ותמיכה לעמותה, בין אם על ידי פניה למספר קרנות שונות או על ידי מציאת אפיקי מימון נוספים פרט לקרנות פילנתרופיות, לדוגמא תורמים פרטיים, יצירת ערוצי הכנסות עצמאיות ועוד. בתחילת שנות ה-2000 התחבטה ההנהלה בשאלת משך חייה של הקרן. קרנות פילנתרופיות מסוימות פועלות לעתים במשך דורות רבים, בעוד אחרות מתחסלות לאחר תקופה קצובה על ידי מקים הקרן או בהתאם להחלטה של הנהלתה. בקרן כהנוף החליטו שחיסול הקרן בהשקעה הדרגתית של הונה הוא המהלך הנכון ביותר. התכנון והביצוע של מהלך הסיום ארכו כעשור וראשית 2013 נקבעה כתאריך היעד לסגירתה הסופית של הקרן. אם כן, בחינת המקרה של קרן כהנוף מצביעה הן על הזדמנויות העומדות בפני עמותות והן הקשיים בהם הן נתקלות פעמים רבות. למרבה הצער, רוב העמותות והמלכ"רים בארץ נתקלים בקשיים רבים בתהליכי גיוס כספים, ואף מפספסים הזדמנויות מתוך חוסר ידע או ניסיון בתחום ספציפי זה או באלמנטים אחרים המהווים חלק בניהול עמותה באופן כללי, דוגמת פיתוח משאבי אנוש, ניהול מעקב ובקרה אחר הפעילות ועוד. מנהלי עמותות אשר רבים, ובעיקר מנהלי עמותות בראשית דרכן, מבינים את הצורך והחשיבות שבשירותי חברות פיתוח משאבים לעמותות. הכוונה היא לחברות מקצועיות אשר מספקות מגוון רחב של שירותים לעמותות, מלכ"רים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. ליווי מקצועי של חברות אלו מגדיל את סיכויי העמותה לשרוד את שלבי ההקמה והתבססות הראשוניים כמו גם מסייע לעמותות ותיקות להתנהל בצורה מקצועית ואפקטיבית, ולשמור על זרימה שוטפת של תרומות ותמיכות החיוניים להמשך קיומה של העמותה ולהגשמת החזון שלה. |
