תפקידן של עמותות מזון בישראל לנוכח המדיניות הממשלתית / חני סודרי

עפ”י דו”חות ומחקרים שונים, מצב העוני בישראל הולך ומחמיר. יותר ויותר אנשים נזקקים לסיוע ולתרומות מזון. הממשלה אינה מצליחה להציע עזרה לאוכלוסיות אלו ובמצב הנוכחי רבים מהנזקקים ממשיכים להסתייע בעמותות מזון פרטיות, אשר מדווחות בכל שנה על עלייה בבקשות לסיוע. למרבה הצער, עמותות אלו לעיתים אינם עומדות בעומס הפניות ולמרבה הצער אף נאלצות לדחות פניות של נזקקים חדשים.

בכל שנה, לקראת חגים, בעיקר חגי תשרי ופסח, העיסוק בתקשורת במצב העוני גובר. עם זאת, למרבה הצער משפחות רבות חוות עוני בישראל באופן מתמשך ויומיומי, ונראה שמצב העוני בארץ מחמיר עם השנים. בשנת 2014 דיווחו עמותות שונות על עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות שקיבלו לקראת חגי תשרי לעומת השנה הקודמת לה.

ב-7 באפריל 2014 פרסם מבקר המדינה דו”ח מיוחד אשר עסק במצב העוני במדינה. בדו”ח התייחס המבקר לפעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי, ולמעשה קבע כי היא לא עמדה במחויבותה לקדם את הביטחון התזונתי של תושבי המדינה, וטרם גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת בגיבוי משאבים ראויים להתמודדות יעילה עם התופעה הנרחבת של אי-ביטחון תזונתי בארץ.

מבקר המדינה התייחס למצב הקיים בו הממשלה מקצה משאבים ממשלתיים בסכומים נמוכים ונשענת במידה רבה על משאבי המגזר השלישי כגורם אשר מממן את הפתרונות למשפחות המצויות באי-ביטחון תזונתי. המבקר מסיק מכך כי הממשלה מציגה מחויבות קטנה מאוד לטיפול בנושא קידום הביטחון התזונתי באופן ראוי.

המצב הנוכחי מדגיש את החשיבות של פעילות העמותות בישראל. עמותות אשר מבקשות להמשיך ולהעניק סיוע לאוכלוסיות הנזקקות צריכות להקדיש מאמצים בתהליכי פיתוח משאבים באופן קבוע ומתמשך. בעוד גורמי רווחה מפנים נזקקים לעמותות, אלו האחרונות אינן יכולות להסתמך על תמיכה ממשלתית, כל שכן תמיכה שוטפת. לכן ישנה חשיבות רבה בניהול יעיל של תהליכי גיוס כספים ופנייה לערוצים מימון שונים בדמות קרנות פילנתרופיות, חברות עסקיות וכן תורמים פרטיים.

הגדילה במספר המשפחות והיחידים אשר משתייכים למעגל העוני משתקפת גם מדו”חות המוסד לביטוח לאומי ומדו”ח מבקר המדינה. דו”חות העוני השנתיים שמפרסם המוסד לביטוח לאומי מלמדים שבעשורים האחרונים חלה עלייה עקבית בשיעור העוני ומתרחבים הפערים החברתיים. עפ”י דו”ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2012 חיו בארץ מעל 1.7 מיליון איש אשר מוגדרים עניים, מתוכם כ-33.7 אחוז ילדים ו-22.7 אחוז קשישים. מספרן של המשפחות העובדות הכלולות במעגל העוני עלה מ-2 אחוזים ל-5 אחוזים במהלך שנת 2012. יש לציין שעפ”י דו”ח זה הגדרת העוני היא על פי ההכנסה לנפש: פחות מ-2820 ₪ לחודש ליחיד ו-4512 ₪ לחודש לזוג. לפי דו”ח הביטוח הלאומי מחודש פברואר 2014, כ-19% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מרמות שונות של אי ביטחון תזונתי.

במצב הקיים, ללא מדיניות ממשלתית כוללת בתחום הנזקקות למזון, גורמי הרווחה בשלטון המקומי אינם מקבלים הכוונה ראויה, ולמעשה כל רשות מקומית פועלת על-פי תפיסתה ובהתאם לכלים העומדים לרשותה. ברוב הגורף של המקרים, רשויות אלו למעשה מסתייעות במגזר השלישי, בדמות עמותות אשר מסייעות לנזקקים. כך, למעשה האוכלוסיות הנזקקות מקבלות את העזרה הודות לפעילות מתנדבים וכן תרומות לעמותות מזון וסיוע אשר מאפשרים את המשך פעילותן.

אמנם בשנת 2009 החליטה הממשלה להקים מיזם לקידום הביטחון התזונתי, אך נקבע כי האחריות לטיפול באי-ביטחון תזונתי תמשיך להיות בידי העמותות, כאשר תפקידה של המדינה יסתכם רק בהסדרת הפעילות של חלוקת המזון על ידי העמותות. כמו כן, החליטה הממשלה כי התמיכה הממשלתית תהיה חד פעמית בשנים 2012-2010 בלבד. כך למעשה ההישענות על עמותות הסיוע כגורם המממן נמשכה.

מיזם זה החל בפועל רק שנתיים וחצי לאחר המועד שבו סוכם שיתחיל, וסך התקציב שהעמידה הממשלה לטובתו היה כ-12.5% בלבד מהתקציב שיועד לכך בתחילה. בנוסף, תקציב התמיכה הממשלתית בעמותות המזון צומצם למחצית בשנת 2013 לעומת השנה שקדמה לה. בעוד שבשנת 2012 משרד הרווחה הקציב 14 מיליון שקלים מכספי עזבונות לטובת עמותות מזון, בשנת 2013 הועברו 7 מיליון שקלים בלבד.

במסיבת עיתונאים אשר התקיימה בינואר 2014 התחייבו שר הרווחה ויאיר לפיד כי תינתן תוספת בסך 230 מיליוני שקלים לתוכניות להגברת ביטחון תזונתי. אמנם חלק מהתקציב כבר הוקצה למשרד הרווחה, אך 60 מיליוני השקלים אשר יועדו לסיוע לנזקקים באמצעות העמותות לא הועברו נכון לספטמבר 2014 בשל בירוקרטיה ממשלתית. הוועדה למלחמה בעוני אותה מינה שר הרווחה, מאיר כהן, הגישה מסקנותיה ביוני 2014, אך הדיון בהן בישיבת הממשלה נדחה עקב מבצע צוק איתן. נראה כי הקיצוצים בתקציב 2014 יפגעו בסיכוי ליישום מסקנות ועדה זו.

 

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן