פיתוח משאבים לעמותות – סוגי מעורבות של התורמים / חני סודרי

בכדי לנהל תהליך מוצלח של פיתוח משאבים לעמותות על עמותות לשאול עצמן מספר שאלות שיעזרו לכוון את המאמצים לגופים התורמים ה’נכונים’ עבור העמותה ושישנו סיכוי גבוה לקבל מהם תשובה חיובית. אחת מן השאלות הללו עוסקת בסוג מערכת היחסים ורמת השיתוף הרצויה בין העמותה ובין בגורם התורם, בין אם מדובר באדם פרטי, בגוף עסקי, בקרן פילנתרופית וכו’.

פניה לתורמים פוטנציאליים אשר מחזיקים בתפיסה זהה של רמת המעורבות שהם רוצים לקחת מצידם בפרויקטים בהם הם תומכים יגדיל את הסיכוי של עמותות להיענות בחיוב לבקשות מימון, וכן לפיתוח ושימור מערכת יחסים חיוביות ופורה עם התורמים לאורך זמן, ולהגדיל את הסיכוי של גיוס כספים נוספים מאותו הגורם בעתיד.

במאמר שפרסמה ב-2013, תמי רובל-ליפשיץ מונה ארבעה סוגי שיתוף פעולה אפשריים בהקשר בין-ארגוני כמו גם פנים-ארגוני: שיתוף, השתתפות, שיתוף פעולה ושותפות אסטרטגית.

במערכת יחסים של שיתוף גורם אחד מקצה משאב קיים לרשות גורם שני. בהקשר של פיתוח משאבים לעמותות, סוג התמיכה לו יכולה לצפות עמותה יכול להיות מימון כספי, כלומר העברת תרומות לעמותות או לחילופין, הקצאת משאבים שאינם פיננסיים. למשל, ארגון יכול להקצות לטובת העמותה משאב חומרי כלשהו דוגמת שימוש בחללים ומשרדים העומדים לרשותה, שימוש במערך השיווק ויחסי הציבור שלו, שימוש במידע העומד לרשותו ועוד. ברוב המקרים, בדינמיקה של שיתוף, ישנה עצמאות של שני הצדדים בפעילותם. עם זאת, חשוב לבדוק האם הגורם התורם בכל זאת מעמיד תנאים מסוימים שיכולים להשפיע ברמת קבלת ההחלטות ואופן ניהול הפרויקט לפחות באספקטים מסוימים שלו.

מערכת יחסים של השתתפות מתרחשת כאשר גורם אחד לוקח חלק בפעילות אותה מוביל גורם שני. דוגמה למצב כזה יכולה להיות השתתפות של חברה עסקית בפעילות של עמותה. במערכת יחסים כזו, החברה לדוגמה תיקח חלק בהוצאה לפועל של אספקט מסוים בפרויקט. השתתפות דורשת השקעה רבה יותר מצד הגורם התורם. הדבר יבוא לידי ביטוי, לדוגמה בתרומה אקטיבית של אנשי מקצוע מן החברה מזמנם לקידום הפרויקט. זאת בעוד העמותה היא זו שמובילה את הפעילות, מהותה ומאפייניה.

שיתוף פעולה מציין מצב בו מספר גורמים מובילים יחד פרויקט או אג’נדה כלשהי. במערכת יחסים כזו לכל הצדדים משקל בקבלת ההחלטות, בתכנון ובהוצאה לפועל של התוכנית שגובשה. באופן טבעי, ככל שרמת שיתוף הפעולה גבוהה יותר, ישנה חשיבות לתאימות גבוהה של הערכים והמטרות של כל הצדדים המעורבים. ללא תאימות כזו יהיה קשה מאד לקדם פרויקט באופן יעיל ולהשיג את מטרותיו. בתהליך גיוס כספים לעמותות חשוב להבין כי סוג כזה של מערכת יחסים עם תורמים יכולה להגביל עמותות שכן הן לא יוכלו לפעול באופן עצמאי לחלוטין, ולכן בדרך כלל כדאי לעמותה להיכנס לשיתוף פעולה עם גורם תורם רק אם ברשות הגורם הזה משאב שאין לעמותה אפשרות להשיג בדרך אחרת.

שותפות אסטרטגית נרקמת כאשר מדובר על קשר ארוך טווח הממוקד בקידום חזון משותף ולא רק בפרויקט ספציפי. דוגמאות למקרים כאלו בהקשר של פיתוח משאבים לעמותות יכולות להיות תמיכות רב-שנתיות של קרנות פילנתרופיות בעמותות. תמיכות כאלו יוענקו רק כאשר העמותה והקרן חולקות ערכים ומטרות משותפים. סוג כזה של מערכת יחסים מאפשר מחויבות עמוקה יותר של הקרן לעמותה ולא פעם הקרן תמשיך לתמוך בעמותה, גם אם פרויקט מסוים לא צלח או לא השיג את המטרות באופן מלא ואופטימלי.

בתהליך גיוס כספים, עמותות צריכות להשקיע במחקר לאיתור קרנות פילנתרופיות שאופן פעולתן תואם לסוג המעורבות בו מעוניינות העמותות. ‘תיאום ציפיות’ כזה מגביר את הסיכויים להגדלת מעגל התורמים וההיקף השנתי של תרומות לעמותות אלו, כמו גם יצירה וטיפוח רשת קשרים איכותית מול הקרנות. לפני שליחת מכתבי בקשות למימון, חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק אילו קריטריונים מעמידה על קרן המהווה תורם פוטנציאלי, ולנסות ולדלות מידע לגבי פרויקטים בהם תמכה בעבר ומידת מעורבותה בהם.

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן