מעורבות פילנתרופית של חברות עסקיות בישראל / חני סודרי

 

במדינות מערב אירופה וארצות הברית נהוג כי חברות עסקיות מקצות לפחות כ-1% מכלל רווחיהן לפני מס עבור תרומות לעמותות וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. בישראל המצב שונה, וחברות רבות מן המובילות במשק תורמות כל שנה סכומים קטנים לעמותות, אם בכלל. עסקתי בעבר במאמרים שונים בשאלה מדוע נרתעים רבים בארץ מהענקת תרומות לעמותות. במאמר זה ברצוני להתמקד בערוצים חלופיים לתרומות, באמצעותם חברות עסקיות מעורבות בכל זאת בעשייה פילנתרופית.

חברות גדולות רבות במשק הישראלי בוחרות להביא לידי ביטוי את המחויבות שלהן לקהילה באמצעות פעילויות התנדבותיות של עובדיהן. פעילויות מסוג זה יכולות להיות, לדוגמא, השתתפות עובדים בפרויקטים של הכנת חבילות מזון וחלוקתן לנזקקים, התנדבות בפרויקטים של עבודה עם קשישים או עם נוער בסיכון וכו’. פעולות מסוג זה אינן באות לידי ביטוי בדו”חות הכספיים של החברות, אך מהוות עשייה פילנתרופית והינן מבחינת החברות הדרך שלהן לתת תרומה חזרה לחברה. חברות גדולות מדווחות על אלפי שעות עבודה שמקדישים מאות מעובדיהן לפעילויות מסוג זה. עם זאת, מנתוני 2014 של פורום ציונות 2000, גוף ששם לו למטרה להרחיב את המעורבות החברתית של עסקים, עולה כי ברוב המקרים מדובר על התנדבות אחת לשנה או אחת לשנתיים, ורק ב-33% מהחברות מדובר על התנדבות אחת לחודש או אחת לשבוע. כמו כן, בחברות גדולות שיעור המתנדבים בקרב העובדים קטן יותר לעומת חברות קטנות.

דרך נוספת באמצעותה חברות בוחרות לפעול היא להעמיד לרשות עמותות את  הידע, הניסיון ו/או המשאבים שלהן. סוג זה של שיתוף פעולה יכול לבוא לידי ביטוי לדוגמא בהענקת שירותי ייעוץ וליווי לעמותות, העמדת מערך השיווק של החברה לרשות העמותה ועוד. אספקט נוסף שיכול להיות רלוונטי עבור עמותות מסוימות, אשר מייצרות הכנסה עצמית הינו מגמת חברות להעדיף רכישת מוצרים מעסקים חברתיים ו/או עמותות על פני חברות עסקיות הפועלות לחלוטין למטרות רווח ואינן פועלות לקידום קהילות ספציפיות או אג’נדות חברתיות מסוימות. בנוסף לדרכי המעורבות החברתית שפירטתי מעלה, ישנן חברות שתרומתן לקהילה מתבטאת בקליטת עובדים מאוכלוסיות נתמכות.

שינוי זה בדרכי המעורבות הפילנתרופית של חברות עסקיות מתכתבת עם המגמה ההולכת ומתחזקת של טשטוש ההפרדה הברורה שהיתה עד כה בין המגזר העסקי והמגזר השלישי. יותר ויותר גופים עסקיים אינם רואים עוד את פעילותם כנפרדת ונותנים משקל רב יותר לפעילות פילנתרופית. מן הצד השני, עמותות רבות יותר מאמצות גישה עסקית יותר בניהול הפרויקטים שלהן כמו גם פעילותן הפנימית ותהליכי פיתוח משאבים.

ללא ספק עמותות יכולות להפיק תועלת משיתופי פעולה עם חברות עסקיות. שעות התנדבות של עובדי חברות בפרויקטים של העמותה, לדוגמא, או שימוש במשאבי החברות יכולים להיות שוויי ערך לכסף בסכום מצטבר בלתי מבוטל. עם זאת, אינו מהווה תחליף לתרומות ולמענקים הדרושים ליצירת תזרים מזומנים שיאפשר הבטחת ההוצאה לפועל של הפרויקטים והניהול השוטף של העמותה.

על פי נתוני 2014 של פורום ציונות 2000, 64% מהחברות הצהירו על מעורבות קהילתית של 6 שנים ויותר באותו פרויקט. יצירת קשרים עם חברות עסקיות וטיפוחם יובילו ללא ספק לבניית אמון. היכרות טובה יותר של החברות העסקיות את המנגנון הניהולי ודרכי הפעולה של העמותה יתכן ויובילו בעתיד גם לנכונות חברות עסקיות להעניק לעמותות תרומות ותמיכות כספיות.

עם זאת, במצב הנוכחי בו עמותות מתקשות לגייס כספים מגופים עסקיים בישראל כמו גם לקבל תמיכה ממשלתית, רצוי שיפנו לערוצים נוספים כמו קרנות פילנתרופיות בחו”ל. עבודה שוטפת ותמידית למחקר ואיתור ערוצי מימון פוטנציאליים הינה הכרחית עבור עמותות הרוצות ליהנות מן הפירות של תהליכי גיוס כספים מוצלחים וכתוצאה מכך, מיציבות פיננסית.

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן