התפתחויות בעולם הפילנתרופיה בישראל לאורך השנים / חני סודרי

 

במאמרים קודמים עסקתי במצב הפילנתרופיה בישראל ביחס למצב בארצות הברית ובאירופה. אין ספק שבישראל החלק של בעלי ההון בעולם הפילנתרופי קטן יחסית למצב הכלכלי. במאמר מאת אבי נאור שפורסם במגזין EJP, נאור מציג סקירה היסטורית של הפילנתרופיה בישראל ומצבה נכון לשנת 2015.

עד לפני כשני עשורים, מענקים לעמותות ניתנו בעיקר על ידי מספר קטן של משפחות בעלות הון עם מסורת פילנתרופית ארוכה, ששורשיה עוד בגלות. חלק מהתרומות הועברו בחשאי, כאשר סכומי הכסף חולקו בין עמותות וארגונים שונים בעלי מטרות שונות, ולא כוונו לתחום ספציפי בכדי ליצור שינוי ברמה הלאומית.

מלבד אלו, יזמים מעטים היו מעורבים בפילנתרופיה. יתרה מכך, מדינת ישראל לא הזדהתה או תמכה בתרבות נתינה מקומית. באותו זמן, הגישה של עולם הפילנתרופיה היהודי הלא-ישראלי היתה שונה, ושיקפה את הגישה שיש ליהודים חובה כלפי המדינה הצעירה כפיצוי על כך שאינם עוברים לחיות בה או לוקחים בה חלק.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, חל שינוי מהפכני בתרבות הנתינה, בפילנתרופיה בגישה להשקעה חברתית ובתחושת האחריות החברתית. בעוד הגישה הסוציאליסטית פינתה מקום לזו הקפיטליסטית בעד שוק חופשי, מופרט ותחרותי, חברות היי-טק ישראלית חדשות החלו לצבור רווחים משמעותיים בכל העולם. יזמים רבים יכלו להשתתף בהצלחה העולמית, שבתורה תורגמה לרווח כלכלי פרטי, תהליך שהוביל לשינויים בעולם הפילנתרופי.

רבים מהיזמים והמנהלים הבכירים הובילו תהליכי ‘אקזיט’ שהביאו עימם לראשונה סכומי כסף גדולים וזמן פנוי רב. עובר רבים מהיזמים הללו, הסיטואציה החדשה העלתה שאלות לגבי החשיבות של מה שקרה עבורם ועבור משפחתם, ועל המחויבות החברתית והרצון להחזיר משהו לחברה.

קבוצה רחבה של יזמים כאלו קיבלו החלטות אישיות ומשפחתיות כבדות משקל ברמה אסטרטגית, אשר חשיבותן השתקפה לא רק בהשקעה כספית משמעותית בעולם החברתי, אלא גם במעורבות אישית עמוקה וניהול ארגונים פעילים שהקימו. פיזור ההשקעות וההחלטות על כיוון הפעולה הציגו גישה פילנתרופית אסטרטגית שמטרתה היתה להביא לשינוי ברמה הלאומית.

היזמים של הגל הפילנתרופי החדש הביאו עימם את תרבות הניהול של העולם העסקי. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמה באופן בו הוגדרו מטרות פרויקטים, באופן בו נמדדה היעילות של ההשקעה שלהם בפרויקטים הללו והמידה בה הושגו המטרות. הגישה שלהם נשענה על ההנחה שאדם אינו יכול לנהל משהו ללא אמצעי מדידה וכל הפעולות יכולות וצריכות להימדד. הם דרשו מעצמם ומשותפיהם שקיפות מלאה והצגת דו”חות אמינים ומהימנים באופן סדיר.

ללא ספק יש עדיין מקום לשיפור בעולם הפילנתרופיה בישראל, שאינו משקף את רמת הפעילות והנתינה שיש לצפות לה לאור היקף העושר והאפשרויות בישראל. מצד שני, המצב אינו כה רע. השינוי שחל, הן בהיבט של ההיקפים של מענקים לעמותות והן ברמה של מספר התורמים ורמת המעורבות שלהם, מציעה סימנים מעודדים מאד שיש להכיר בהם והישגים שיש לשבח. על פי סקר שנערך בשיתוף פעולה של ‘יכולים נותנים’, ארגון לקידום הנתינה הפרטית בישראל, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורי התרומות בישראל גדול ממה שחשבו בעבר: מתוך מחזור פילנתרופי של 4 ביליון דולר בישראל, כ-50% הינם מגורמים ישראליים. נתון זה נתמך על ידי העובדה ששיעור הנתינה גדל בכל שנה בכ-10 אחוזים.

מערכת היחסים עם יהדות התפוצות בכל הנוגע למענקים ותרומות לעמותות בישראל משתנה ומקבלת אופי אחר, אם כי בקצב איטי. בעבר, הסימטריה היתה מועטה: יהדות התפוצה היתה נותנת, וישראל היתה מקבלת. האופן בו נוצלו המענקים נקבע על ידי הממשלה או לפי בקשתה, או בהתאם לשיקולי התורם. כיום, היחסים בנויים על שותפות והדדיות. המשקיעים הישראליים ודומיהם מחו”ל משתפים פעולה על ידי הגדרה משותפת של המטרות, סדרי העדיפויות, תהליכי הניהול וכו’, ברוח של פתיחות, שקיפות וכבוד הדדי.

שיתוף הפעולה חורג מעבר להשקעות משותפות. היום ניתן לראות חברים ישראליים בוועדות המנהלים ובתפקידים בכירים בארגונים יהודיים בינלאומיים. ב-JFN, רשת התורמים היהודים, יש חברים ישראליים קבועים בוועד המנהל שלה. גם ב-JDC (American Jewish Joint Distribution Committee) כיום מגויסים ישראלים לחברות בוועד המנהל, ויש דוגמאות רבות נוספות. תהליך זה משקף שיתוף פעולה רחב בין תורמים ופעילים בכל העולם והקולגות הישראליים שלהם, בהגדרה משותפת של הפעילות היהודית בישראל ובעולם כולו.

אמנם אין עדיין דוגמאות למקרים בהם בעלי הון בישראל יוצאים בהצהרה של התחייבות לתרומה ולפעילות פילנתרופית, כמו במקרים של ביל גייטס, וורן באפט, מארק צוקרברג ורבים אחרים בארצות הברית, אך ישנם אתגרים רבים. עם זאת, אין להתעלם מההתקדמות המשמעותית והיציבה בפילנתרופיה בישראל הודות למשקיעים חברתיים ויוזמות חברתיות פורצות דרך.

לקריאת המאמר שפורסם במגזין EJP (באנגלית): http://ejewishphilanthropy.com/philanthropy-in-israel-2015/

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן