היקפי תרומות לעמותות ותמיכות בהתאם לתחום הפעילות / חני סודרי

תחום הפעילות של עמותה יכול להשפיע על היקפי סכומי המימון שאליהם העמותה יכולה לצפות בתהליכי גיוס כספים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת עמותות, מלכ”רים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח לפי 11 תחומי פעילות שונים: 1. תרבות, בידור וספורט; 2. חינוך ומחקר; 3. בריאות; 4. רווחה; 5. איכות סביבה; 6. שיכון ופיתוח; 7. ארגוני פוליטיקה וסנגור; 8. פילנתרופיה והתנדבות; 9. ארגונים בינלאומיים; 10. דת; 11. איגודים מקצועיים.

בהקשר של גיוס כספים ופיתוח משאבים, תחום הפעילות בהחלט יכול להשפיע על סכומי התרומות להם יזכו הארגונים השייכים לו. בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך והמחקר תהליכי גיוס כספים זוכים לאחוזי הצלחה גבוהים יותר. בנוסף, התורמים הפרטיים , אף הם נוטים להעביר סכומי מימון ותמיכה  גבוהים יותר בתחומים אלה . לעומת זאת, בתחומי התרבות, אמנות, בידור וספורט כמו גם תחומים בעלי מאפייני דת וכן תחומים העוסקים בנושאים בינלאומיים – נראה כי קרנות פילנתרופיות נוטות פחות להעביר תרומות לעמותות שעוסקות בתחומים אלה . נראה, כי מה שעומד מאחורי ההבדל הוא הרצון לסייע בתחומים שנתפסים כנותנים מענה הכרחי, חיוני או מיידי יותר,כזה הנוגע בצרכים הקיומיים והמיידיים של הפרט . יתכן אף שהסיבה לכך נעוצה בכך שתחומים אלה שציינו הינם  “מורכבים” ו”מופשטים” יותר עבור התורם הפרטי או הקרן הפילנתרופית, והם מרגישים סוג של מבוכה בעיסוק בתחום מכיוון שאין להם מספיק ידע על מנת שיוכלו להרגיש מעורבים ושייכים יותר לפרויקט.

עם כל זאת , נראה כי הסיבה העיקרית העומדת בראש השיקולים של קרנות ותורמים התורם בבחינת המימון של העמותה הוא התשובה לשאלה מאיזה פרויקט יקבלו תשואה גבוהה יותר. אין הכוונה לתשואה כספית אלא לרמת השינוי וההשפעה שכספי התרומה יובילו או ההשפעה על המוניטין של הקרן והעומדים בראשה וכדומה.

תמיכות ותרומות לעמותות בשנת 2012

ב-13 באוגוסט 2015 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים באשר להכנסות ולהוצאות של  מלכ”רים בישראל בין השנים 2012 ו-2014. עפ”י נתוני הלמ”ס, סך הכנסות גופי המגזר השלישי עמד על 121 מיליארד ש”ח. עמותות ומלכ”רים בתחום הבריאות זכו להכנסות הגבוהות ביותר בשנת 2012 (42.2% מכלל ההכנסות), לאחר מכן ארגונים בתחום החינוך והמחקר (28.2% מכלל ההכנסות) וארגונים הפעילים בתחום הרווחה (8.9%). ארגונים בין-לאומיים זכו להיקף ההכנסות הנמוך ביותר – 0.1%.

תמיכות ממשלתיות בעמותות ומלכ”רים


שני התחומים שזכו להכנסות הגבוהות ביותר היו גם אלו שזכו לאחוזי תמיכה הגבוהים ביותר בדמות העברות ממשלה – 68% מכלל ההכנסות של ארגונים בתחום הבריאות ו-50% מן ההכנסות של ארגונים בתחום החינוך והמחקר. לעומת זאת, העברות ממשלתיות היוו רק 6-8 אחוזים מסך ההכנסות של איגודים מקצועיים וארגונים בין-לאומיים, וארגונים בכל יתר התחומים זכו להעברות ממשלה בהיקף שבין 12 ו-37 אחוז מסך ההכנסות שלהם.

תרומות לעמותות מחוץ לארץ


באשר לתמונת המצב של תרומות לעמותות ומלכ”רים מחוץ לארץ, ארגוני חינוך ומחקר זכו ל-40% מכלל ההכנסות, ארגוני פילנתרופיה והתנדבות זכו ל-27%, ארגוני רווחה ל-11%, ארגוני בריאות ל-7%,ארגוני דת ל-6%. ארגונים השייכים ליתר התחומים זכו ל-9% מכלל ההכנסות מחו”ל. חשוב לציין, כי בקטגוריה של ארגוני פילנתרופיה והתנדבות נכללות הרבה מאוד עמותות אשר עוסקות בבריאות ורווחה, אך מקוטלגות באופן הזה, ובפועל, גם עמותות מתחומי פעולה אלו זוכים להיקפי תרומות משמעותיים מקרנות פילנתרופיות בחו”ל.

פיתוח משאבים לעמותות – ערוצי מימון בארץ ובחו”ל

אספקט נוסף שיש לקחת בחשבון בניהול תהליכי גיוס כספים לעמותות הוא החלוקה שבין ערוצי המימון השונים בכל תחום כשלעצמו, ובעיקר תרומות עסקים, ארגונים ומשקי בית מהארץ לעומת מחו”ל. לדוגמה, הכנסות ארגונים בין-לאומיים היו ברובן מתרומות מחו”ל (62%), וזאת לעומת 9% מן ההכנסות בלבד מהארץ. 38% מהכנסות ארגוני פילנתרופיה והתנדבות היו מחו”ל ו-14% מהארץ, 19% מהכנסות ארגוני רווחה היו מהארץ לעומת 10% מחו”ל.

לפיכך, ניתן להסיק כי קיימים מקורות מימון בארץ ובחו”ל העומדים לרשות המגזר השלישי, וחובה על כל מנהל עמותה להיות מודע למקורות הללו, וכן לפעול במקצועיות מרובה על מנת לנתב את המשאבים הללו לטובת ארגונו. חשוב שעמותות יעסיקו אנשי גיוס כספים מקצועיים או יסתייעו בשירותי חברת גיוס כספים חיצונית, כדי להבטיח שיוכלו ליהנות מן הפירות של תהליך פיתוח משאבים מקצועי ומוצלח, אשר ינוהל תוך הבנה מעמיקה של ערוצי המימון המבטיחים ביותר בהתאם לתחום הפעילות של העמותה, כמו גם המגמות בתחום הפילנתרופיה הנוגעות לתחום פעילותה.

 

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן