הוצאות תקורה בארגוני המגזר השלישי / חני סודרי

 

ניתן לחלק תקציבי עמותות ומלכ"רים לשני חלקים עיקריים: הוצאות תקורה והוצאות לפיתוח וקידום פרויקטים. בהוצאות תקורה נכללות הוצאות המיועדות למימון הפעילות השוטפת של העמותה, דוגמת הוצאות שכירות, משכורות, הכשרות עובדים ומתנדבים, נסיעות, רכישת ציוד משרדי, שיווק ופרסום ועוד.

כיצד הוצאות תקורה משפיעות על הסיכוי להשיג מענקים לעמותות ?

תורמים פוטנציאליים בארץ ובעולם רואים בשלילה עמותות שהוצאות התקורה שלהן גבוהות יחסית, ונוטים שלא לתרום להן. זאת, בניגוד לעולם העסקי, בו משקיעים אינם רואים בכך בעיה או אינדיקציה לחוסר יעילות או אמינות של החברה העסקית. ללא ספק, התפיסה השלילית לגבי הוצאות תקורה במגזר השלישי מקשה על עמותות וארגונים אחרים ללא מטרות רווח בתהליכי גיוס משאבים. במרבית המקרים, קרנות פילנתרופיות אינן מוכנות לממן הוצאות תקורה ומציעות מענקים לעמותות למימון פרויקטים בלבד.

ניהול נכון של הוצאות התקורה בעמותות ומלכ"רים חשוב הן להתנהלות שוטפת יעילה של הארגונים, וכן יכולה לסייע בתהליכי גיוס כספים, שכן תורמים פוטנציאליים רוצים להעביר מענקים לעמותות אשר מתנהלות בצורה מקצועית, יעילה ואמינה. קרנות פילנתרופיות הינן אחד מערוצי המימון החשובים עבור ארגוני המגזר השלישי. מכתבי בקשת מענקים צריכים לכלול הצגת התקציב הכולל של העמותה כמו גם תקציב הפרויקט עבורו נדרש המימון. הגשת תקציב הוצאות תקורה מאוזן וריאלי תשפיע לטובה על נכונות קרנות להיענות בחיוב לבקשות למימון פרויקטים, ובוודאי אם מדובר על בקשה למימון הוצאות שוטפות מקרנות המציעות סוג מימון זה.

במאמר, מדריך לניהול תקציב התקורה במלכ"רים, אלי מלכי, מתייחס לעובדה כי בניגוד לארצות הברית, בישראל אין בסיס נתונים מסודר ונגיש בו ניתן להיחשף לנתונים כספיים של עמותות ומלכ"רים. החוק בארצות הברית מחייב ארגונים ללא מטרות רווח להגיש לשלטונות המס דו"ח המכונה טופס 990, בו מפורטות גם הוצאות התקורה שלהם. היות והדו"חות הללו מוצגים לכל המעוניין באמצעות האינטרנט, תורמים פוטנציאליים כמו גם כל אדם אחר יכולים לצפות בנתוני עמותות ולהשוות ביניהם.

ממחקר שנערך בארצות הברית בהסתמך על נתוני הוצאות התקורה שדווחו על ידי עמותות, נראה כי הוצאות התקורה של עמותות נעות בין 20% ל-28%. סקר בקרב כ-700 קרנות פילנתרופיות בארה"ב העלה כי הן מאפשרות לעמותות להשתמש רק ב-15% מסך כספי המענק למימון הוצאות התקורה. כלומר, קרנות פילנתרופיות מאמינות שהוצאות תקורה סבירות אמורות להיות כמחצית מאלו שהעמותות מדווחות עליהן.

מימון הוצאות תקורה של עמותות

כאמור, ניהול נכון של תקציב הוצאות התקורה הינו חלק חשוב בניהול יעיל של העמותה ופעילותה השוטפת, כמו גם להשגת תוצאות מיטביות בתהליכי פיתוח משאבים של הארגון. חשוב שהעמותה תבין מהו התקציב האמיתי של הוצאות התקורה שלה. לאחר מכן, עליה להבין מהן ערוצי המימון האפשריים עבור הוצאות אלו. במאמרו, אלי עמיר מפרט שלושה:

  • שימוש באחוז מסוים מכספי מענקים עבור הוצאות התקורה – כאמור, קרנות פילנתרופיות וגופים תורמים אחרים, מאפשרים זאת, אך מדובר באחוז נמוך יחסית, כך שערוץ זה אינו מכסה אחוז גבוה מכלל הוצאות התקורה. כתוצאה מכך, עמותות נוטות להציג חלק מסעיפי הוצאות התקורה כחלק מהוצאות קידום פרויקטים, פעולה אשר עלולה לפגוע באמינות העמותה בעיני התורמים, וכן להקשות על העמותה לעקוב אחר הוצאות התקורה האמיתיות שלה.
  • מענקי תשתית – מענקים אשר מיועדים לתמוך בעמותה עצמה ולא בפרויקט ספציפי שהיא מבקשת לקדם. מענקים אלו, אשר יכולים להיות קצרי או ארוכי טווח מספקים לעמותות את התמיכה הדרושה לכיסוי הוצאות התקורה כמו גם הוצאה לפועל של פרויקטים. מענקי תשתית ארוכי טווח תורמים במידה רבה ליציבות הכלכלית של העמותה ומסייעים להתפתחותה.
  • מקורות מימון עצמאיים – כספים מערוץ זה יכולים להגיע מדמי חברי העמותה, אירועי התרמה, הכנסות עצמאיות מפעילות בעלת אופי עסקי ועוד.

עמותות רבות בוחרות להסתייע בשירותים מקצועיים של חברות גיוס כספים לעמותות ובכך להגדיל את סיכוייהן להשיג מענקים. ליווי של גורם מקצועי בתהליכי גיוס משאבים לעמותה כולל שירותים מגוונים החל מפיתוח תכנית אסטרטגית, כתיבת בקשות לקרנות פילנתרופיות בחו"ל, גופים ממשלתיים ותורמים פוטנציאליים אחרים, הפקת חומרים שיווקים ויחסי ציבור לעמותה, ועד ליווי בביקור נציגי קרנות פילתנרופיות בעמותה.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן