גיוס משאבים מתורמים צפון-אמריקאים / חני סודרי

 

שאלות נפוצות עליהן נדרשות לענות עמותות בישראל

במאמרים קודמים עסקתי לא פעם בהבדלים בין דפוסי הפילנתרופיה בישראל לעומת הפילנתרופיה באירופה וארצות הברית. חוסר ההבנה של הבדלים אלו עלולה לפגוע בסיכוים של תהליך גיוס משאבים לשאת פירות. מאמר מאת ג’ף קיי (Jeff Kaye) שפורסם במגזין האינטרנטי EJP מפרט שאלות שעמותות בישראל עשויות להישאל על ידי תורמים צפון אמריקאים, בהן באות לידי ביטוי  הגישות השונות לפילנתרופיה. כדי להגדיל את הסיכוי להשיג מענקים לעמותות, כדאי להתכונן ולהחזיק תשובות לשאלות הללו. 

אם כן, מהן השאלות שמגייסי כספים ישראלים נשאלים פעמים רבות בתהליכי פיתוח משאבים מתורמים צפון אמריקאים?

  1. מהו הדבר החשוב ביותר שאני יכול לעשות למען ישראל כעת?

    כדי להגדיל את הסיכוי לקבלת מענק לעמותה, חשוב להדגיש את הצורך לו נותנת מענה העמותה, מדוע הוא חשוב, והאופן בו פעילות העמותה יוצרת שינוי אמיתי, מהותי וחשוב. כיצד פעילות העמותה תורמת לחברה בישראל, משנה את החיים של אנשים וכדומה. אספקט זה חשוב ביותר בכל בקשה למימון, בין אם מדובר על פגישה פנים מול פנים עם תורם פוטנציאלי או על ניסוח מכתב בקשה לתרומה מטעם גופים דוגמת קרנות פילנתרופיות. יש לזכור שתורמים פוטנציאליים מקבלים בכל שנה עשרות, מאות ואף אלפי פניות ואחד השיקולים העיקריים בבחירת עמותות להן יתרמו הוא המידה בה התרומה שלהם תביא לשינוי.
  2. האם התוכנית אינה תחת אחריות ממשלת ישראל?

    אכן, לא פעם פרויקטים של עמותות למעשה עוסקים בדברים שהינם תחת אחריות הממשלה. למעשה בישראל פעמים רבות עמותות מוציאות אל הפועל תכניות שהינן בתחום האחריות של משרדי הממשלה, תוך שיתוף פעולה איתם. כאשר שאלה כזו עולה, יש להסביר כיצד פרויקט העמותה עליו נדרש המימון יצא אל הפועל בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ע”י מינוף כספים או ע”י יצירת מודל שלאחר מכן יאומץ על ידי הממשלה.
  3. כיצד בכוונת העמותה לבחון את השפעת הפרויקט שלה?

    בכדי להבטיח שימשיכו ליהנות ממימון לפרויקטים שלהן, עמותות צריכות להציג נתונים מוכחים באשר להשפעה של הפרויקטים ולשינוי שהביאו. כיום לא מעט קרנות פילנתרופיות ותורמים אחרים דורשים לקבל דו”חות באשר להתקדמות הפרויקט במהלכו ובסיומו. ישנן עמותות אשר עורכות מחקרים באופן עצמאי בעוד אחרות מסתייעות בשירותים של מסודות מחקר ידועים. חשוב לכלול עוד בשלב בקשת המימון התייחסות לשאלה זו, הן במודל התוכנית והן במודל התקציב.
  4. מדוע אין עוד ישראלים שעוסקים בפילנתרופיה?

    בתשובה לשאלה זו חשוב להדגיש שיש ישראלים שעוסקים בפילנתרופיה, אם כי האחוז שלהם נמוך בהשוואה למצב בארצות הברית (בישראל, שיעור התרומות עמד על 0.8% מהתמ”ג לעומת 1.85% בארצות הברית. כ-9% מהחברות הישראליות תורמים למטרות פילנתרופיות בהיקף של 1.2% מהמחזור העסקי שלהן. נראה שאחת הסיבות העיקריות לפער הזה הוא החקיקה בישראל שאינה מעודדת תרומה, שכן וויתורי המס עדיין קטנים בהשוואה למדינות מערביות אחרות. עם זאת, יש להדגיש את העובדה שהמצב משתנה לטובה הודות לעבודה של ארגונים דוגמת שיתופים, שמספקים ידע וכלים למעגל המתרחב של פילנתרופים ישראליים.
  5. האם אנשי הועד המנהל תורמים כספים לעמותה?

    מדובר בשאלה עליה מתקשים לענות בישראל. הועד המנהל בעמותות בישראל משמש כגוף מייעץ, ואנשים רבים אשר לוקחים חלק בועד המנהל אינם תורמים לעמותה.
  6. מדוע יש כל כך הרבה עמותות ישראליות שעבודתן זהה?

    בישראל נכון ל-2012 היו 32,000 עמותות, משמע יחס של עמותה לכל 244 אזרחים, בעוד שבארצות הברית היתה עמותה לכל 277 אזרחים. תורמים מבקשים לדעת מדוע עמותות עם מטרות זהות אינן מתמזגות בכדי לחסוך הוצאות. במאמר קודם, השפעת שיתופי פעולה בין עמותות על פיתוח משאבים, התייחסתי לנושא זה והצגתי שתי אלטרנטיבות: בידול העמותה מעמותות אחרות אשר חולקות איתה אותו תחום הפעילות, או לחילופין, יצירת שיתופי פעולה עם עמותות אחרות בכדי לנצל טוב יותר את המשאבים הקיימים כמו גם לשפר את הסיכויים להצלחה בתהליכי גיוס כספים, כאשר הכוונה היא לעמותות העוסקות באותו תחום או בתחום משיק.
  7. מהו דירוג העמותה שלכם?

    תורמים בחו”ל יכולים לראות את הדירוג של עמותות על ידי ארגונים כמו גיידסטאר,  Charity Navigator או Charity Rank בקנדה. בעבר, עמותות בישראל יכלו רק להציג אישורי ניהול תקין, אבל לאחרונה ארגון ‘מידות’ החל לדרג עמותות בישראל.
  8. כיצד תדאג העמותה להמשיך את פעילות הפרויקט לאחר שתקופת המימון המבוקש תסתיים?

    גופים תורמים רבים מגבילים את תקופת התמיכה לשנתיים או שלוש, מתוך הנחה שלעמותה ערוצי מימון נוספים שיבטיחו את המשך הפעילות. עקב אי היציבות של הכלכלה בישראל, עמותות מתקשות להשיג ערוצי מימון נוספים מראש.
  9. מהו אחוז הוצאות התקורה של העמותה?

    תורמים מבינים שעמותה אינה יכולה לתפקד מבלי להוציא כספים על תקורה, כלומר הוצאות על פעילותה השוטפת כמו שכירות, משכורות וכו’. עם זאת, הם מצפים שהתקציב של העמותה יציג באופן ברור את אחוז ההוצאה על התקורה. על ההוצאות הללו להיות מוצגות בשלוש קטגוריות שונות: הוצאות תפעול עקיפות, הוצאות על גיוס כספים לעמותה ושיווק והוצאות לקידום פרויקטים. במאמר קודם, התייחסתי לנושא של מימון הוצאות התקורה של עמותות בתהליך גיוס כספים.

על פי ג’ף קיי, מעבר להכנת תשובות לשאלות הללו מראש אותן שילב במהלך השיחות שלו עם תורמים פוטנציאליים, הדבר הטוב ביותר הוא להזמין אותם לבוא לישראל ולהתרשם ממקור ראשון מהעמותה ופעילותה.

מל”כ, חברה לגיוס כספים, מספקת לעמותות וארגונים ללא מטרות רווח סיוע בפיתוח מערך גיוס משאבים באמצעות קרנות פילנתרופיות בחו”ל. בין שירותי המל”כ, הגוף הגדול ביותר בארץ העוסק בתחום זה: סיוע ופיתוח תוכנית אסטרטגית לשם גיוס משאבים לעמותה, ייעוץ, ליווי והדרכה, כתיבת בקשות מקצועיות לקרנות פילנתרופיות בחו”ל, משרדי ממשלה, ועדות וקרנות מדינה בישראל, ליווי וסיוע בביקורי נציגי קרנות בעמותות בארץ, פתיחת תיק לצורכי מס במדינות השונות בעולם, סיוע בהקמת אגודת ידידים, יח”צ והפקת חומרי שיווק ופרסום.

 

התקשרו עכשיו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן